מענישה אחרים, על שאכזבתי את עצמי.
כי מכשפה אכזרית אני-
שולטת בגן של צללים.
טל שושנים נוטף על ידי,
בעוד אני קוטפת אחת מהן ונעקצת.
טיפה של דם מעציבה את חושיי המגורים.
המוות בוכה, כי קווה כ"כ
לבוא אליי בחלומי ולא הצליח.
מלחמה של שלום מתאחדת
עם ליבי השבור עד כאב.
שמלה לבנה שלבשתי
מראה על אהבה תמימה של ילדה.
מכשפה נעשיתי על שנאנסתי.
והשמלה הלבנה- קרבן קרוע אשר חושף מערומיי.
בושה שאותי אופפת עוצרת אותי ממילים בוכות
אשר יספרו את ספורי הדומע כבר שנים מספר.
במשחק צורב של חיי הפשע
צוחקת למוות שנשמע עוד באופק
צרודה מצרחות שקטות
רוצה לישון מסערה שמתחוללת בתוכי.
כי מרגישה מתוסכלת,
צורחת אליכם
ואתם אינכם שומעים, אינכם רואים אותי סובלת.
כי מטורף שיחק בגופי,
הרס כל דבר טהור שבו
והאכיל אותי בדם של טירוף משתולל,
שואף לצאת החוצה,
עוד מחכה ליד שתישלח לעברי ותצילני ממנו,
מגן של צללים. |