כשהייתי בן 10 סבתא שלי, שגרה קומה מעלינו, מכרה את הדירה שלה
ועברה לגור בבית אבות. ממש לפני שהיא עזבה, היא נתנה לי שקית
שחורה ענקית. "אלו היו הספרים של אבא שלך ושל דוד מנחם, כשהם
היו בדיוק בגילך" היא אמרה "אולי יש עליהם קצת אבק, אבל הם
במצב מצויין".
את רוב הספרים שמתי במחסן עוד באותו יום, ואני חושב שהם עדיין
שם. הספר היחיד שהצליח למשוך את תשומת ליבי היה "דנידין הרואה
ואינו נראה במטוס החטוף". התחלתי לקרוא את הספר בצהריים, ועוד
לפני ארוחת הערב סיימתי אותו בפעם הראשונה. באותו שבוע קראתי
אותו לפחות עוד ארבע פעמים. כבר אז היה לי ברור שיום אחד גם
אני אוכל להיות רואה ואינו נראה, ולהגן על המדינה.
ליום הולדת 11 ביקשתי שיקנו לי את "דנידין הרואה ואינו נראה
בשרות הריגול", ובפסח ביקשתי לאפיקומן את "דנידין הרואה ואינו
נראה בשרות המודיעין". עד גיל 14 כבר היו לי שתיים-עשרה ספרים
מהסדרה, ובחופש הגדול נרשמתי לחוג למדענים צעירים במתנ"ס כדי
להצליח למצוא את הנוסחא הסודית של פרופסור קתרוס למים הסגולים
שיאפשרו לי להפוך לבלתי נראה.
אני יודע שהחברים שלי בתיכון חשבו שאני קצת מוזר. גם אמא שלי
אמרה שהיא שמחה שאני קורא ספרים, אבל אולי הגיע הזמן שאני אקרא
את עגנון, ביאליק או רם אורן. אבל לי זה ממש לא הפריע, ואני
חיכיתי לראות את הפנים שלהם כשיראו אותי מצליח (זאת אומרת,
כשלא יראו אותי).
בגיל 16 הצלחתי, אחרי המון חישובים, ליצור נוסחא למים הסגולים.
הכנתי לעצמי כוס גדולה שהייתה אמורה להספיק לי להעלמות של
שלושה ימים. שתיתי את המים וחיכיתי שההשפעה תתחיל לפעול, אבל
במקום להיות שקוף הפכתי לכחול - רצתי לשירותים והקאתי. כאבי
הבטן לא עזבו אותי שלושה ימים.
במהלך השרות הצבאי הצלחתי להיפגש עם און שריג, האיש שהמציא את
דנידין, ואז הסתבר לי שבכלל קוראים לו שרגא גפני. כשסיפרתי לו
שאני שואף למצוא את הנוסחא למים הסגולים, ולהפוך לרואה ואינו
נראה, הוא צחק ואמר שהיה עדיף אם הייתי רוצה לחקות את אלון לוי
או את רפי גבעון מהספורטאים הצעירים.
אחרי השחרור מהצבא חיפשתי עבודה, ובמקביל שבתי לנסות ולהפוך
לרואה ואינו נראה. אתמול מצאתי עבודה, והיום נראה לי גם
שהצלחתי להפוך לבלתי נראה. אני נמצא עכשיו בכניסה לקניון
עזריאלי, בכל שעה עוברים לידי אלפי אנשים ואף אחד לא רואה
אותי!!!
אני בלתי נראה!!!
הצלחתי!!!
זה לא יאומן - אני מדבר אל אנשים, הם שומעים אותי, אבל לא
רואים אותי!!!
"שלום, יש נשק? אפשר לראות את התיק? תודה"
אכן, בלתי נראה... |