אולי באיזה מקום שם
יש פינה של נחת
הדברים שהכנסתי למגירה
למגירות הלב, למגירות של הכאב
לימים של פעם
למשהו ממש מתוק
שיחנוק אותי שיפרק אותי
שיחזיר אותו למשהו לא משהו
שיקח אותי רחוק מכאן
לבד,ביחד למי בכלל אכפת
רק ללכת לא להסתכל אחור
לבנות דבר אחר דבר
ולא לשבור את המגירה
להשאיר פתוח... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.