אפרת וולפסון / כשצריך אתה מתרחק |
כשצריך באמת, אתה מתרחק
בלתי נראה,
כאילו לא שם.
כמדורה שנכבת טרם זמנה,
כשמש המתרחקת ושוקעת במצולה,
כמעיל חם בחורף שנקרע,
כאהבה שנגמרה ואין דרך חזרה.
כשצריך חיבוק, אתה הולך
בורח מהר,
כאילו הרחת איזו צרה.
כעלה שנישא ברוח הקרירה,
כיד חזקה שלפתע קפאה,
כגשמי ברכה שמאחרים לאדמה,
כאהבה שנגמרה ואין דרך חזרה.
כשצריך באמת, אתה מתרחק
בלתי נראה,
כאילו לא שם,
כאילו כלום לא קרה.
28.8.05
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|