|
בתקרת הכנסיה
מעל למדונה ולויטראז'ים
חרצו עקבות הזמן
סדקים בין ארץ לשמיים.
בשמורות עיניים עצומות
אני מתבוננת
פנימה.
לו אני אלוהים הייתי
מזדערת לחדור.
בבנין הסמוך מפכה קונצרט.
קולות האופרה מגביהים
וגשם של מחיאות כפיים
שוטף מהקומה העליונה.
בשקט שביניהן אני
שומעת את גרעיני המחשבות
מתפצחים בראשי.
הרוח מסחררת את עלי הבוגנויליאה
על השביל נגררת שרשרת
כל החוליות מצלצלות בגבי
בהינעל שערים.
פורסם בעתון 77, גליון 303 יולי-אוגוסט 2005 |
|
|
אמא, למה יש גשם
?
המלאכים משתינים
מלמעלה, מתוקי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.