על הריסות האתמול לא נבנה מדינה.
אולי נוסיף חצר ויסודות לבקתה.
אחר אולי יצטרפו חברים,
ויהיה לנו קיבוץ לכל השבים.
כאן אפשר להמשיך להעמיד פנים,
שאנחנו מבינים מה קורה.
ואם איש לא ישאל,
זה יימשך שנים על גבי שנים.
רק בפנים תחלחל דאגה.
ומה אם יגלו יום אחד,
שאני לא שייכת,
שאני בכלל לא מכאן? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.