הרכבת נוסעת מערבה
אל השכול
אל מתחת כנפי השכינה
ואל מעל תנורי הפחם
מצטופף בקרון
אנוכי רק רוצה לישון
את אנוכי לא עוזבים
אותם הסיוטים
מתעורר לקול צחוק
וזועק לשמים
לא לזה התפללנו
לא על זה נרצחנו
לא, לא לכאן יבוא
המשיח הבא
בדרך מערבה
שואג הקטר
משאיר מאחור
רק עשן לבן
ונגלת לעיניו
אותה תמונה ישנה
אלוהים לא כאן
הוא כבר מזמן עזב |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.