ילדה שלי.
אני כל כך אוהבת אותך.
את כל החיים בשבילי, הכול. בלעדייך אני מרגישה ריקה, חסרת
תכלית.

ילדה שלי.
אני אוהבת בך הכול.
העיניים המהממות שלך, החיוך היפיפה שלך שגורם גם לי לחייך,
הצחוק המתוק שלך שעושה לי טוב אפילו רק להיזכר בו, המבט שלך,
הדרך שבה את מצליחה להתמודד עם כל הדברים שיש לך לעשות, שאת לא
מתפרקת אפילו שאין לך שנייה אחת לנשום.

אני כל כך אוהבת אותך.

אני רוצה שתהיי פה לידי, אני רוצה שתחבקי אותי חזק ולא תעזבי.
אני כל כך רוצה ששום דבר לא יפריד בינינו, שתרגישי את פעימות
הלב שלי, שאני לידך, שתדעי כמה אני לא יכולה לחיות בלעדייך.

יפה שלי.
אני כל כך רוצה שתאהבי אותי חזרה, כמו שאני אוהבת אותך.
רוצה את זה כל כך חזק כבר שאני בוכה, ואין לי כוח לבכות יותר,
אני רק רוצה שזה יקרה.

ואני, אני לא יכולה להתגבר עלייך, לא יכולה להפנים שלא תהיי
שלי אף פעם, שלא משנה כמה אני אבכה, אצעק או ארצה, זה לא יקרה.
בחיים.

משגעת שלי, את הכול בשבילי, כל העולם.
אין דבר בחיים שרציתי יותר מזה שתהיי שלי, שאני ואת נהיה
ביחד.

אז עכשיו, יפה שלי, כל מה שנשאר לי לעשות, זה שבכל הזדמנות
שאני אראה כוכב נופל, בכל יומולדת לפני שאני אכבה את הנרות,
אני אבקש משאלה אחת, משאלה שבכל לבי אני רוצה שתתגשם... שתהיי
שלי.