|
העץ תחתיו הענקת לי
אהבת אמת ראשונה
בוכה בדמעות שרף.
בכאבו הוא מונע
מזוגות אחרים
לתנות אהבים בצילו.
גלמוד העץ
כאהבתי שנכרתה.
יבשו הפרחים
סביב
גם השביל נחסם לעוברים.
בקרוב יצוצו חצבים
על הגבעות מסביב
כמנסים להגביה
ולצפות בגעגוע
בזוג שהעניק
מאהבתו לעץ.
כורע העץ
תחת עומס העצב.
רק קולות גלי הים
הנשמעים ממרחקים
מפיחים בו חיים
כאומרים
הם עוד ישובו
עוד ישובו
האוהבים. |
|
|
אתה פשוט קם
בוקר אחד ופוף
- אין לך אוזן!
-חניבעל
לקטר,1985 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.