וביום ההוא המתקתי סוד
חסד נשימתך בעורף עיקשת
צלמי עברי ניעורו כחוד
וידעתי-
שלך דלותי.
ואלייך אשוב כמחפשת.


בשובי לחדרך ממיטה זרה
את נפשי אשים תחת נפשך
ואת ערה-
יודעת כי עת להגלות כובש
בשקט של חצות
אצרח אלייך חרש לבבי:
"הציליני מדרכם של בהמות-
הוזה אותך נפשי
ותלך אל יד אחרות..."


וביום ההוא במנחת אלוהה אכפר
אל תשפטי יתום ברדוף אימו
כאבן מושלכת לבאר
אפול לחש-
" שבע סליחות ותשע הלל
כי חכמים בערה ברוחם
ואני ככסיל נפשי אחלל
בואי במחילה-
בדרך אהבת אדם
שובי אל מיטתי
אני נופלת...
יש ותחזקי ידי?"