|
נשכבתי על מחשבותיי בגוף חשוף
עורי ברכות נצמד, עוטף אותן
מחדד אותי לתוכן, משמר חידודים
טוחן בשר ומחשבה, הירהורים וגוף.
יוצר אותי.
שבילים יהיו לי פה
הדרך בה צעדתי יספרו.
הרים בהם תקעתי נס
מוריי, כותבי צלקותיי היו.
ואדיות בהן הסרחתי בדרכי
הפכו מטהריי.
מחשבותיי עליי נשכבו. |
|
|
אני, אני מה-זה
חושב על הסביבה
שלי. תמיד,
כשאני עומד
להפליץ, אז אני
צועק בתקיפות
"תיזהרו! יש לי
פלוץ!" ואם אני
רואה שלא
מתייחסים, אז
אני מיד צועק
שוב. אם גם זה
לא עוזר, אני
משחרר קצת
מהפלוץ כדי
להביע איום,
ואז, אם זה לא
עוזר, אז אני
עוצר את הפלוץ
והבטן שלי
מתפוצצת ואני
מת.
זה עם הפלוצים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.