[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חמוטל וייזל
/
מחכים לגידי

1. חוץ. יום. רחוב ליד בניין.
לילי מתקרבת, היא לבושה מעיל גדול וצבעוני, יש עליה שני תיקי
צד, אחד קטן ואחד גדול ועמוס לעייפה. היא מחזיקה ערמה של
תיקיות מסמכים. הערמה כל כך גבוהה שהיא מפריעה לה לראות את
הדרך. לילי נעמדת ומביטה היישר אל המצלמה.

לילי
הייתי רוצה שמישהו ירצה שאחיה. שיגיד לי אנא ממך לילי, בבקשה,
אל תמותי, להיפך - חיי, אל תמותי. הייתי רוצה שתעמוד בפני
הברירה. שמישהו, כאמור, יבקש, ואני בגבורה יוצאת דופן - אסכים.
הייתי רוצה שישדרו את אי המוות שלי בטלוויזיה. ואנשים שאני
מכירה יראו אותי כשאלך ברחוב. הם יתלחשו ביניהם: הנה זו שחיה
ולא מתה, ייגשו אלי, ימחו דמעה ויאמרו: כל הכבוד לילי, בחירה
נבונה, הרבה יותר נחמד לנו עכשיו כשאת חיה. הייתי רוצה להיאנח
ולומר: כל כך הרבה אנשים רואים אותי, כל כך הרבה אנשים רוצים
אותי, כל כך קשה להיות חיה.

לילי נאנחת, ממשיכה בדרכה ונכנסת לבניין.

2. פנים. יום. מסדרון.
דודו עומד ומחכה במסדרון ליד דלת סגורה. המשקוף מסביב לדלת
מפויח. על הדלת תלוי שלט:"L&D LTD", במרחק מה משם - חלון בקיר
שבקצה המסדרון. דודו מחזיק תיק מסמכים. דודו מביט למצלמה.

דודו
הייתי רוצה לישון עכשיו. קר לי. לא התלבשתי חם מספיק היום. קר
לי ואני עצוב. השעה עכשיו עשר...

מביט בשעון

דודו
שלושים ושמונה וכבר הספקתי בכישרון רב לדחות למחר שלושה דברים
דחופים שהבטחתי לעצמי אתמול בהן צדקי שאעשה היום.

רואה את לילי מתקרבת.

דודו
לילי.

לילי
דודו.

דודו
אז...

לילי
כן...

שתיקה.

לילי
ניכנס?

דודו
אי אפשר.

לילי מביטה בו בשאלה.

דודו
אי אפשר, אין לי מפתח למשרד.

לילי
טוב.

דודו
אי אפשר, לילי.

לילי
מתי יהיה אפשר?

דודו
כשגידי יגיע.

לילי
או. קי. נחכה.

מחכים. לילי מעבירה את משקל הערימה מיד ליד. דודו מביט בלילי.
לילי מביטה בדודו. היא רואה שהוא מביט בה ומייד מסיטה את
מבטה.

לילי
אני מקווה שלא נגעת בכלום.

דודו
לא היה במה לגעת.

לילי
כי המסמכים בארונית הקטנה, למשל...

דודו
נשרפו.

לילי
...היו ממש חשובים, איך זה שאין לך מפתח?

דודו
אין. לגידי יש.

שתיקה. לילי הולכת כמה צעדים קדימה ומביטה בחלון.

לילי (לעצמה)
לגידי יש. תמיד לגידי יש. לגידי יש מפתח, לגידי יש תחת מושלם,
לגידי יש רעיונות מצוינים. כך שעם גידי הייאוש יותר נוח.

נאנחת. פתאום עולה משהו במוחה היא מביטה הישר את המצלמה וחיוך
ממזרי מתפשט על שפתיה.

לילי
לא רע...

לילי מסתובבת בחזרה ומתחילה ללכת לכיוונו של דודו.

לילי (בקול רם, לדודו)
לגידי יש... תמיד לגידי יש. לגידי יש מפת...

לילי מועדת. כל הדברים נופלים לה מהידיים ומתפזרים לכל עבר.
היא מתחילה להרים אותם, מתחמקת ממבטו של דודו. הוא בא ועוזר
לה. הם לא מביטים זה בזה. היא עוצרת לרגע, עדיין כורעת ובראש
מורכן, בעוד הוא ממשיך לאסוף. היא מביטה למצלמה.

לילי
הייתי רוצה שמחבלים יפרצו עכשיו, ישתלטו על הבניין וייקחו את
כל הנמצאים בו כבני ערובה. הייתי רוצה להרוג אחד מהם במו ידי
ולהציל את כולם. לחתוך את גרונו, אולי. הייתי רוצה להיפצע
אנושות בתהליך. בפיצוץ, אולי, או בקרב יריות. הייתי רוצה
שלגמרי במקרה יהיה כאן, בין החטופים, צלם חדשות עם מצלמה.
הייתי רוצה לקבל מראש הממשלה מדליה בטקס רב משתתפים ואז הייתי
רוצה לסרב לקבל מידיו את המדליה גם מתוך אי הסכמה עקרונית עם
מדיניות הממשלה בשטחים וגם מתוך כך שמצפוני מעיק עלי בגלל
שלקחתי חיי אדם.

דודו מגיש לה את ערמת הקלסרים והניירות, מבולגנת למדי.

לילי (בעיניים מושפלות)
תודה.

דודו
שמעתי שהצטרפת למשרד של גולדנבלום.

לילי
כן. הורדתי את הגיל הממוצע שלהם לשבעים. ומה אתך, מה אתה
עושה?

דודו
כלום. שום דבר מעניין.

מחייך.

3. פנים. יום. מסדרון.
מעבר זמן. דודו ולילי מחכים. הם עומדים משני עברי הדלת, גבם
מופנה אל הקיר.

לילי (למצלמה)
טוב. אני אגיד שלום ואלך.

נושמת נשימה עמוקה, מסתובבת בהחלטיות לגידי שמחזיר לה מבט, היא
מסתובבת מיד בחזרה.

לילי (למצלמה)
אוי.

דודו (למצלמה)
הייתי רוצה ללכת לשירותים. אני ממש חייב להשתין ולא נעים לי
ללכת.

לילי (למצלמה)
ו - עכ - שיו:

מסתובבת שוב. קופאת.

4. פנים. יום. מסדרון.
מעבר זמן. לילי מחכה, מלבדה המסדרון ריק.

לילי (למצלמה)
לאחר שבועות בהם אתנדנד בין חיים ומוות בעוד דודו מהלך הלוך
ושוב במסדרונות בית החולים, מצבי סוף סוף יתייצב, אך אחת מרגלי
תפגע כך שיאלצו לכרות אותה.

נשמעים מים יורדים בשירותים. מגיע דודו.

לילי
טוב, אהם... הוא לא בא.

דודו
הוא יבוא.

מתיישב. שתיקה.

דודו (למצלמה)
אתמול רבתי עם אבא שלי. אני לא יכול יותר. הוא אמר, ואני מצטט:
אתה, אתה כמו עכבר אתה, מסתובב כל היום בבית בפיג'מה מסריחה,
מתי תמצא עבודה חדשה כבר מתי? מתי תלך לחפש בכלל? רק יושב
באמצע הבלגאן, אוכל את הכסף מהביטוח ומחכה לחבר הזה שלך. עכבר.
אפילו עקרת בית נורמאלית אתה לא יכול להיות. אתמול רבתי עם אבא
שלי אני לא יכול יותר הוא אמר, ואני מצטט: אתה, אתה כמו עכבר
אתה.

לילי
הסתדרנו יפה מאוד עם אוכל סיני ופיצות.

דודו
זה היה השקע, גם מדפסת הייתה מתפוצצת שם.

לילי
כן אבל לא חיברנו לשם מדפסת, נכון?

דודו
זה היה השקע.

לילי
הכל היה רעיון מטופש. הסתדרנו יפה מאוד עם אוכל סיני ופיצות.
חסכון באוכל, אה? מנהל אדמיניסטרטיבי, באמת.

דודו מסתובב לכיוונה, עצבני.

דודו
עכשיו, זה כבר בטח לא היה הרעיון שלי, עוד מקבל משכורת. היינו
יכולים להמשיך בסדר גמור עם מנהלת החשבונות ועם אבא שלי.

מביטים זה בזה לשנייה, עצבנים, ושוב חוזרים לבהות נוכחם.
ממתינים.

דודו
וחוץ מזה מזל מביאה תמיד את המתנות הכי יקרות, הכי נחשבות,
והכי בלתי מתקלקלות.

לילי
הייתי צריכה להיות עכשיו בירושלים אתה יודע.

דודו
אני יודע. סליחה.

לילי
זה בסדר.

דודו
מיקסר. לא טוסטר. מזל הביאה מיקסר. מאיפה הטוסטר?

לילי
לא היה בדירה הראשונה-ראשונה שלנו איזה טוסטר אובן שהשאירו
הדיירים הקודמים?

דודו
קומקום.

לילי
גם. וגם טוסטר. וגם, איך זה נקרא... מין...

דודו
שטיח קיר.

לילי
כן. מכוער כזה.

דודו
אדום וזהב. אריה שואג.

דודו מחקה את האריה השואג. משועשעים.

לילי
אלוהים ישמור, אתה לא יכול להתקשר אליו או משהו?

דודו מניע ראשו לשלילה.

דודו
הפלאפון שלו עלי.

דודו מחייך בעייפות.

דודו
שלי התקלקל. טוב, מיצינו?



לילי
כן. (למצלמה:) כל הדם הזר, הזורם הזה, יחזור אלי בלילות, לא
ייתן לי לישון. אולי היה אפשר אחרת, אני אחשוב, לבטח אפשר היה
אחרת. אצל מני פאר אני אצטט את לידי מקבת. (לדודו) תתקשר אלי
כשתוכל?

קמים ומתחילים ללכת. גידי מתקרב אליהם בצעד מהיר ונמרץ, בידו
צרור מפתחות.

גידי
סליחה, סליחה.

מחייך לדודו וצועד במהירות אל עבר הדלת הנעולה. מכניס מפתח
לדלת ומסובב. המפתח נשבר.    לילי ודודו מחליפים ביניהם מבט.
גידי מסתובב אליהם, מחייך במבוכה, שולף מין אולר מסובך וסיכה,
מסתובב חזרה, כורע ומנסה להוציא את המפתח.

לילי
מקגייוור, אה?

דודו
סוג של, כן.

גידי ממשיך לחטט במנעול.

דודו (למצלמה)
מקגייוור והעכבר, קומדיה רומנטית, בקרוב בבתי הקולנוע.

לילי (למצלמה)
עצבות מסוימת, טראגית, חגיגית, תישאר בקולי, וצלקת אלימה ממעל
הגבה ומטה עד הלחי תסגיר את העבר כאות קין. אך לפחות
האוטוביוגרפיה של תהפוך לרב מכר ותתורגם לעשרים ושמונה שפות.
אני אתפטר מ-ג. ח. גולדנבלום בע"מ ואפתח בחיים של יצירה. שאני
אתקשר למנעולן? (לגידי) אני אתקשר למנעולן.

לילי שולפת פלאפון ומחייגת.

לילי
תוך חמש, גג עשר דקות... הלו?


5. פנים. יום. מסדרון.
לילי יושבת על הרצפה, ערמת המסמכים מונחת מבולגנת לידה. גידי
נשען על הדלת מגרד את ציפורניו עם האולר ודודו עומד בקרבתו. הם
מחכים.

לילי
טוב, נלך?

דודו
כן, נלך.

איש לא זז ממקומו.


כותרות סיום.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אכלו לי שתו
לי.








זהבה דורשת
בהצעה לפורום
חדש, ואם כבר אז
גם פורום
שידוכים,
אורוגמי,
בישולים, כותל,
מערכות סטיראו,
יהדות ובמבה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/10/05 1:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חמוטל וייזל

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה