יוסף הולך ברחוב ודורכים עליו.
יוסף יושב בכיתה ועולים עליו.
יוסף לא נראה כמו כל הילדים.
יוסף תמיד הולך עם אותם בגדים.
יוסף הוא קיר לבן.
יוסף הוא קיר לבן.
יורקים עליו, קודחים בו
בשביל אחרים.
יוסף הוא קיר לבן.
יוסף הוא קיר לבן.
חולים על פניו,
בלי לראות אותו כבר שנים.
יוסף מדבר למרות שלא שומעים.
יוסף צורח, אבל דורכים עליו כמו על נמלים.
יוסף מרוחק מכולם בבועה שהיא כל עולמו.
יוסף יחזור בעוד 30 שנה והוא לא יהיה עצמו.
יוסף הוא קיר לבן.
יוסף הוא קיר לבן.
יורקים עליו, קודחים בו
בשביל אחרים.
יוסף הוא קיר לבן.
יוסף הוא קיר לבן.
חולים על פניו,
בלי לראות אותו כבר שנים.
ועוד 30 שנה בפגישת מחזור,
יוסף יגיע מוקדם ויסתתר באיזה חור.
יוסף יודע שלא יחפשו אותו.
הוא מתחבא עם עוזי כדי לנקום בשכבתו.
יוסף הוא קיר לבן.
יוסף הוא קיר לבן.
יורקים עליו, קודחים בו
בשביל אחרים.
יוסף הוא קיר לבן.
יוסף הוא קיר לבן.
חולים על פניו,
בלי לראות אותו כבר שנים.
יוסף יורה לכל הכיוונים. פוגע בכולם,
כן, גם במקובלים.
ויוסף לא יעצור כי יש לו בעיה אישית.
יוסף לא גילה אבל יש לו מחלה נפשית.
הוא חזר לבית הספר רק כדי להתנקם,
הוא חולה קשה בנפש, משהו שרק הולם:
מוסד לאנשים שקשה להם, שפוגעים גם בסביבה.
הנה הוא מגיע, הנה עוד ירייה.
יוסף הוא קיר לבן.
יוסף הוא קיר לבן.
יורקים עליו, קודחים בו
בשביל אחרים.
יוסף הוא קיר לבן.
יוסף הוא קיר לבן.
חולים על פניו,
בלי לראות אותו כבר שנים.
יוסף הוא קיר אדום.
יוסף הוא קיר אדום.
והוא לא יעצור עד שהלב האחרון ידום.
יוסף הוא קיר אדום.
יוסף הוא קיר אדום.
דחפו אותו עד הקצה, גרמו לחוטי השפיות לפרום את עצמם.
ואת זה יוסף הבין, הוא לא מטומטם.
יוסף, יוסף, יוסף!
יוסף הורג את כולם.
לאט לאט, אדם-אדם.
יוסף הורג את כולם.
יוסף.
לאט לאט, אדם-אדם.
יוסף הורג את כולם.
אדם, יוסף, טיפה של דם.
יוסף הרג את כולם.
נשאר חולה לבד בעולם.
יוסף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.