איה הם אותם ענווי עולם
נדמה כי אפסו מן הארץ
ומלאה חמס, אנשי הבל
לובשי מטלניות אשר הרוח תדפם
ולשונם - רוח ודברים ריקים
מי עוד רוקם את חייו?
אם בסתר או אף בחוצות עיר
מוטל בקרן רחוב צופה אל
ההמולה שלטה בכל ויכבוש פניו בקרקע

גוועו מאוויהם וגעגועם כלה
ממתינים חזיונם, תפארתם, רסיסיהם
אל אחד-האדם ההוא
עד שיבקשם וייגלו שנית
וגלמוד עומד העולם באובדן
שירת ידותון

צלילי תרבות זרה גרשום
אל יערות עזובים ואל בין ענפי שיח
מבודד, פינות שקטות נשכחות מלב


                                    בעיר אריאל
                                        יט אב ס"ה