ארבל הכרמלי / אוהבים |
קנתה אותי בנפשה,
שינתה אותי בשעות החן עימה,
שיעבדה אותי לסקס עם גופה;
לבי וגופי משוועים לה ללא הפסקה.
נהפך לבי למבט אשר בעינה נשבה
וגם היא לאט-לאט משתנה,
עם גופי את צמאונה היא מרווה
ומתאהבת לשוכרה.
אוהבים בחוכמה
כקשת על נימת לב-כינור מתוחה,
אוהבים בגבורה
כחובלי ספינה בסער שבלבם מנוחה.
אוהבים ללא מצרים
גם באין-דרך בין הכרמים,
בקצב דופק-האהבה נעים
ורוחות בשמים שואפים.
05/09/05
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|