|
כל-כך יפה
נחושת על לבן.
זכוכית כחולה נוצצת באור בין הערביים.
טבעת אחת
אצבע אחת
אלפי רסיסים של ירושלים.
ריקוד אחד מהיר, פרוע.
שיחה שקטה ברוח הקרירה.
חיבוק.
מונית.
אורות ירושלים.
חלום מתוק בדרך חזרה.
וריח וניל נישא בחלל האויר שלי. |
|
|
כשיוסי היה בן
חמש הוא שלח את
הסלוגן הראשון
בתקווה שיפורסם,
בינתיים עברו
כבר עשרים שנה
וכלום, לא חבל?
אמא של יוסי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.