|
נעלי ריקוד
ברגליים קטנטנות
ובתלתל אחד
החל הריקוד
בצעד פשוט
היולי.
טופף על ענפי
תות ושקמים
רקד מלחמות
של שכונות
התגלגל בדיונות
ודימיונות של חול
בעיניים
שבהקו אל גלים
מתדפקים אל סלעים
בשפל המצחין.
בצעד לא מדוד
הסתבך ריקוד
בדו ללא קרב
וחולל אל
חופה כדת
מקודשת בטנגו
רבע עוף
ובטבעת.
והכתובה את נעלי הריקוד
ציוותה
לתלייה.
נעדרות
שלושה עשורים הטבעתי דמותי באריזות של חלב
איש לא שאל, לא ביקש
גם אני לא
מי לי
זרה אני
לי
מביטה לעברי
עתידי בחסר
משלימה-
מציאות נופלת על קפל לשון
טבולה במקווה מילים
להביא גאולה לילדה
אבודה.
נותרתי לבד
שכולה כבר שנים.
זה קרה לי בדיוק
בזמן שנתייתמתי מעצמי -
התאלמנתי ממני
ואבדתי
דורכת במקום שעבר
לעתיד. |
|
|
הכי מלחיץ אותי
זה הרעשים
שהמקרר שלי
מוציא, בארבע
לפנות בוקר אני
שומע אותו מעכל
דברים, אני פוחד
שיום אחד כשאפתח
אותו להוציא חלב
לקפה הוא יבלע
אל תוך הרעש
המוזר שלו.
יוסי עמוס חזה,
שונא קפה,
תדיראן, ירקות
רקובים ורעשים
מוזרים שרק
מלחיצים במקום
לעזור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.