מטופל:
נולדתי... נכנסתי לשגרה.
עליתי לגן... עברתי לשגרה. בית ספר יסודי... שגרה. חטיבה...
שגרה. תיכון... שגרה.
צבא... חרא של שגרה. עבודה... שגרה. נישואין... שגרה.
ילדים... בניתי שגרה.
מוות... סיימתי השגרה

מטפל:
כל החיים אנו בשגרה מסויימת שאנו או אחרים מכתיבים לנו. אתה
יכול להיות רוצח וזה יהיה מאוד שגרתי בשבילך. אתה פשוט תרצח
אנשים כשגרה ותקום כל בוקר-  או בחוץ ותרצח עוד אנשים כשגרה או
שתשב בכלא על כך. יכול להיות שהחברה לא תהיה מרוצה מהשגרה שלך,
תחליט כי היא לא ראויה לעולם הזה ותסיים אותה. כשאני אומר
תסיים את השגרה שלך אני מתכוון לשגרה שהיא אתה כלומר החברה
תחסל אותך  כמובן. אתה מייצג שגרה מסויימת וכשהשגרה הראשית
מחוסלת גם שגרת חייך המיוצגת ע"י תת-שגרה מחוסלת איתה.
בכוונה הלכתי לדוגמא הקיצונית של רוצח כדי להדגיש שלא משנה מה
אתה תהיה שקוע בשגרה מסויימת ובסוף תמות. אפשר להגיד שהיקום
הוא מן שגרה ממש גדולה ואנחנו בכדור הארץ - שגרה יחסית קטנה
ליקום וחיינו הם שגרות שגם מחולקות לתתי שגרות וכו' וכו'.
אפשר להניח מזאת ששגרה מסויימת יכולה ליצור עוד שגרות ותו לא
אך בעצם שגרות אלה אינן דווקא שגרתיות במונחי אדם שבעצמו שגרה
קטנה שמסתכל בפליאה על השגרות הענקיות שאותן הוא מתקשה להבין.
מה שאני מנסה להגיד לך זה שאתה יכול לבצע אנלוגיה של חיים
לשגרות ותבין שהשגרות הן החיים עצמם ובכך טבעיות. אין דבר שהוא
לא שגרה. הבעיה נוצרת אולי כאשר שגרה ממשיכה יותר מדי זמן, או
יותר מדי זמן רצוף ומאבדת מתכליתה. החכמה היא לשלב בין השגרות
כדי להשיג "תוכנה" מגוונת עם הרבה אפשרויות וכלים.

מטופל:
מאז היותי רך איני משתלב בשגרות החיים כמעין "לא שגרתי" הנפלט
מן השגרה פעם אחר פעם. שנאתי לשגרות לא תיעלם גם אם אומר זה
שלשגרה ששמה החיים אני בז ולבאר אני יורק כמעין תסכול על כך
שהיא לא נותנת לי לשתות ממימיה ולהרוות את צימאוני ששנים לא בא
לרוויו. אולי באמת בעייתי לא טמונה בעצם זה שהחים מורכבים
משגרות כי בלי שגרות לא יהיה דבר בעולם וגם עולם לא יהיה כדי
שיהיה דבר מה בו, אלא מפני שבכל פעם מחליף אני שגרה ומקווה
לטוב יותר ובכל פעם מתאכזב מחדש ממנה ומרגיש כפליט בה. פליט לא
מקובל ובעצם איני נפלט מן השגרה אלא תקוע בפינה מקופל וכפוי
ראש ובעוד השגרה ממשיכה אני ללא אונים ומעשה מחכה שהיא תסתיים
כדי שאוכל לעבור לשגרה אחרת ובה שוב לחיות כקבצן המקבץ לנפש
אדם טוב יותר. מחכה לתורם עשיר שיצילו מן השגרה הנוכחית שלו
ויכתוב אותה מחדש.

מטפל:
יפה אמרת. והנה הגעת לעצם העניין והיא ששגרתך הפועלת בשגרה
מסויימת שבה אתה קיים בונה בעצם חלק מן השגרה הגדולה שמחולקת
לתתי שגרות ואתה תת שגרה זמנית בשגרות גדולות אלה שמלוות אותך
בחייך והנה אתה חלק ממנה. שגרה זו מושפעת ממך באופן ישיר או
עקיף ואתה מכתיב לה באופן מסוים את ערכה ופעולתה. ותמיד תזכור
ששגרות בחיים יש אינסוף ולא תמיד תגיע לשגרה האופטימלית שייחלת
לה, בעצם די בטוח שלא אך בכדי להגיע לשינוי בשגרה הגדולה אתה
צריך לשפר את תתי השגרות שלה ואיזה תת שגרה יותר טוב לשפר מאשר
את שגרתך שלך?.

מטופל: טוב אתה לא באמת מטפל!!
מטפל: נכון אני האישיות השנייה שלך
מטופל: אני סכיזופרן נכון?
מטפל: כן. נראה לי שכדאי שתיגש לפסיכולוג אמיתי בעניין. אני לא
יהיה אובייקטיבי לגבי כל העסק.