אחרי כל עיקול בחיי
ניצבת אומללותה בכאביה הנרקוטיים
מנסה להקיא את עברה
מנפשה החולה והדואבת
דרך עצמותיה
מאיימת בחידלון יזום.
באתי כדי להיות שם בשבילה
לאט, לאט, מבלי שאחוש
שאבה אותי בכישופה התלוי
אל עולמה הרשום בחתכי ידיה.
חמלתי לה
חשבתי שאוכל
היום אני רדופה אותה
לא מכילה את עצמי
המכילה אותה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.