שגיא ברמן / ומוסיקה מתנגנת לאט |
והלילה הוא בין כחול לשחור
וכוכבים זעירים הם עולמות רחוקים,
מכאן
ואני עוד רוקדת לאט
ושותקת מעט,
והוא כבר מזמן פשט את בגדי
וכף רגלי עירומה,
ושפתיו נושקות לאיברי הרוגש
ותלתלי ערוותי נחבטים בפניו
ואני כורעת ללדת,
(ורחם אין בתוכי
וילד יש בבטני)
ואני אוהבת אותו,
אני לא אישה ולא גבר
אני חדורת זרע אהבה,
ואני שרה לאט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|