מהאהבה הראשונה שלי למדתי את הקסם שבהתאהבות.
פגישות חד פעמיות גילו לי את התשוקה והתאווה.
מהביישנית למדתי על כוחה של הסבלנות.
את השקט שלי חילצתי מאנשים לחוצים, ועל הרעש סיפר לי השקט.
מהים שאבתי את שמחת החיים,
ואת האופטימיות טיפחתי בזמנים קשים.
האחת שבדיעבד החמצתי הראתה לי את ייחודה של ההרגשה הזאת ושאסור
לתת לה לברוח.
זו ששברה את ליבי לימדה אותי את טעמה המר של אכזבה.
האכזבה גילתה לי אהבת אמת מהי, ובזכות ליבי המחלים התחוור לי
שהזמן באמת מרפא הכל.
נתינת כתף ועזרה לימדוני חברי הקרובים.
בצבא למדתי שאם לא הכל אז לפחות הרוב באמת נמצא בראש.
מהקשר שלא צלח הבנתי את חשיבות ההקשבה והדאגה לאחר.
עם זו שביליתי תשעה חודשים מצאתי את גדולתם של הדברים הקטנים.
על הנאיביות ויופייה למדתי דבר או שניים תודות ללקחי העבר.
בפולין נוכחתי אל כוחו של חיבוק,
ואת שעצור בנשיקה לחשה אל תוך עורפי ידידה שאהבתי.
חברים שאכזבו הבהירו לי את ערכה של חברות אמיתית.
זו שלא ידעה אהבה לפניי הסבירה לי במשך שנתיים על מה שבין
התאהבות לאהבה.
שקר וצביעות מצאתי בכל מקום שאילו פניתי,
ודווקא האמת הוסתרה היטב תחת צילו של השקר.