אני זוכר את היום שלקיתי בדיסלקציה, התבוננתי בסוגריים ולא
ידעתי מה לעשות איתם, אז עוד הייתי ילד רגיל, הגעתי כמו כולם
בצעדים בטוחים לחוברת השלישית של אלפי, שזו היתה חוברת ללימוד
האותיות. מה לא עוללנו שם לאותיות, אבל הן נקמו.

אני זוכר אותי מרכיב: אב, וגב ואגב ובאג ועוד כמה מילים שכשאני
חושב עליהן עכשיו נהיה לי כאב ראש ולכדור שאני בולע נהיית
מנהרה שחורה שמפחידה אותו.

אני זוכר את הסוגריים הראשונים שלי, קראתי מהלוח, המורה אמרה
שזה בסדר לקרוא את המשפט מתחילתו שוב לאחר שנפגשנו בסוגריים,
אך הפעם לא לקרוא את מה שבתוך הסוגריים ואז הופה אנחנו שוב
בדרך הנכונה להבנת הכתוב.

שם אני נפלתי. במלחמה כמו במלחמה יש נפגעים. היתה גם איילת שלא
הסתדרה אבל אחרי כמה פגישות עם יועצת חינוכית (כולל אכילת תה
עם פירורים ושתיית עוגיות ספוגות בתה) היא עברה את זה, עברה
לחוברת הרביעת של אלפי עם יתר הכיתה.

כששואלים אותי אם אני יודע את הא' ב', אז אני עונה שכן, אני
יודע גם את ג'... אבל בפנים בתוך הלב, ישנה הערה לא שולית בכלל
בתוך סוגריים גדולים מדי, ובתוך הסוגריים זז משהו, כמו חיה
הרוצה לנוס מעבר לאמבטיה, חיה שרוצה להשמיד אותי.

על כיתה ב' יש לי מעט מאוד לספר, לא הייתי חולה בימים שבהם היה
שיעור חשבון אפילו לא לקחתי כדור לשיכוח כאבים.
זהו המקצוע היחידי שבו הייתי טוב ( אם אפשר להשוויץ - הייתי
בכלל לא רע בחשבון) עד שהוא נגע בנגע האותיות. המורה אמרה משהו
ב""מרכאות כפולות"", ומאז ועד היום,
אני מעלה בחזקות של שתיים כל אימת שאני נזכר במילה בית הספר.
תסלחו לי רגע,
81129638414606681695789005144064
אם אתם חושבים שלמספר הזה אין משמעות, אתם טועים בגדול כי אני
רואה אותו לנגד רוחי חזק וברור.

לא מזמן חבר שלי צבי, היה צריך להגיש עבודה באנגלית,
והיתה לו בעיה לכתוב את השם שלו, והוא התלבט,
tzvi, Tsvi , zvi , אמרתי לו לשים את הטלפון שלי במקום
האותיות הבעיתיות.

זהו אז מזה אני מתפרנס, אני ממלא מקום של האות צ' באנגלית,
המספר טלפון שלי מתחיל ב  - 1-700  
ויש לי עסק עצמאי ואני מקבל טלפונים מכל העולם,
ותחשבו למה בסך הכול, מה הביא אותי להיות יותר תיקשורתי
מהאינטרנט, האם זו יכולת התקשורת החברתית שלי?
זה בטוח שלא, יש לי חבר אחד (אם אחזיר לו את תמונתה של אחותו),
וגם זה בקושי.

טוב חברים, הטלפון שלי לא עובד ופרצו כמה מלחמות חדשות בעולם,
אז אני קופץ לחשמלאי. נפגש בחשבון בזק הקרוב.










11/8/05