משאירים קו סיום לא גמור
על ציורי הכדים
כדי לתת לרוחות לחדור.
ואני עומדת בצומת של מגרש חנייה דחוס
מנסה לשחזר את כוון כניסתי
ולא מוצאת את המכונית -
במקום הסיום.
מקשיבה כל הבוקר לסולמות
של הילד התאמן
פתאום הוא עוצר
ובאוזניי ממשיך ומתנגן לו
תו הסיום החסר.
שני האנשים של גודו
מגיעים במרוצה ומציעים לי פיגומים
כדי לסיים את הבנייה -
ואני דוחה את כולם
כדי לשמור על ערמת הרוחות הטובות
שהצטברה בזרועותיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|