היא מתה באוגוסט.
אלה שמתות באוגוסט הן תמיד הכי יפות. זה מה שאמרתי למוטי , איך
שיצאנו מהלוויה.
"אני אומר לך , זה פשוט מדהים. סטטיסטית זה ממש בלתי אפשרי.
אני אומר לך , זה בדוק. כוסיות אחת אחת. פקידות של אלופים."
מוטי נעץ בי מבט מזוגג , ונעץ מבט ממוקד הרבה יותר בסנדוויץ'
הנקניק שלו. הוא ענה לי בפה מלא : "אתה יודע , יכול להיות
שבאמת לכושים יש זין יותר גדול. אחרת היו אומרים את זה סתם?"
מחר אני קופץ אליה לביקור. זה תמיד אותו דבר. כל הביקורים
הנצחיים האלה. אני פשוט משתגע. פעם איך שהייתי מגיע לשם הייתי
נלחץ פחד. לא היה לי מושג אם היא תיתן לי או לא. היא תמיד
הייתה מזיינת את השכל על הטעם של הפטמה שלי , והמליחות הקלה
באפה כשהיא מריחה אותי. ואני רק הייתי מנשק אותה בצוואר ונוגע
בה.
בשביל מה התאבדת? אני עדיין לא מבין. אמרת שבכלל לא צריך סיבה
למות , שצריך סיבה לחיות , ושאין לך. שצריך כל בוקר סיבה לחייך
לשמע ציוץ הציפורים. חשבתי שהיית נורא שמאלצית אבל לא אמרתי לך
כלום. הייתי פשוט מחכה עד שתהיי קצת פחות פילוסופית , ואז
הייתי מלטף אותך עד שהפטמות שלך היו מתקשות. באמת לא הבנתי איך
בחורה עם פטמות שמתקשות כל כך בקלות לא מוצאת סיבה לחיות.
כשהרגת את עצמך , עדיין חשבת על פילוסופיה?
מוטי בא אליי בערב , והוא מביא איזו בחורה בשם נואית. שם מוזר.
שמעתי שהיא נותנת , אבל היא בטח לא מגניבה כמוך. לפחות היא לא
מזיינת את השכל על פילוסופיה כל הזמן.
אולי אני אקפוץ אלייך היום. לפחות אני בטוח שלא תתנגדי , ושלא
תזייני לי את השכל על פילוסופיה. אני בטוח שכמו ברגעים שהסכמת
קצת לחיות , עכשיו כל הזמן תסכימי למות.