אלונוש גוטמן / זוג עורבים |
לא רציתי שנהפוך ונהיה, כמו ההורים שלך.
משוטטים בין שיחות של חובה
מדדים עם נשיקות של כבר היה,
חיים בלי ניצוץ קל של חיבה.
איש פח ואשת לוט שמגיעים למיטה
קח מעט שמאלה תפרוץ בלי טרח ושכח מנשיקה
מהחלון היא זינקה לאוויר העולם התשוקה.
רציתי שנחיה באושר ובעושר עד קץ הימים
שנגדל, שיהיה לנו בית, כלב, חתול וילדים
אבל האהבה שלנו רק דעכה עם השנים,
וכך תפסנו מעוף, זוג יונים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|