ובצרחות של כעס
בצווחות של כאב
ובנסיונות אחרונים לשאוף חמצן
אתה שוקע
טובע
וכשאתה תופס משהו
הוא נמשך עמך למצולות
ואתה מנסה לצוף
אך נמשך מטה בזרוע ענק
לא נראית
ואתה לא בורח
רק שוקע
ואם צרחת, אז רק נכנסו עוד
מים
ואם בכית, נמוגו הדמעות
אל המים המלוחים
ואף אחד לא איתך,
לגמרי לבד
ופתאום היד עוזבת אותך
ואתה רואה אור מעליך
ואתה צף לאיטך
מוצא עצמך על אי ירוק.
עד לסערה הבאה
שתבוא להטביע שוב...
(8.2.04) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.