שקד אדלר / רוח סתיו |
לי בדידות. בדידות של ימי הסתיו, הצוננים ברומנטיקה של אופק
אין סוף. נוף הנמוך מהפסגה, והכל חשוף. לב כבד חש את העור
המצונן, נזכר בלילות שוטטות מחשבות. להסחף אל תוך הראות, יחד
עם הרוח הממכרת. היא מזכירה תמיד שהולך להתרחש משהו. ומצידה
השני, היא מזכירה תמיד גם סוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|