ק. ל. מיכל / גלים |
המים שלנו כבר יבשו.
ואולי,
הם חוזרים.
ישטפו את פחדינו.
משהו מתעורר בי ברגעי חלומות,
חיים במקום ריק מתוכן.
ובשתיקתך,
נשאר הטעם.
נשיקה חריפה מתוקה.
והחיים ממשיכים במסלולם המעגלי,
אשליה שנשברת רק לרגעים.
ואצלי,
גלי אהבה.
גלי אהבה אחרונים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|