[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








צחוק נובע ממעמקי נשמתה אך היא עוד פוחדת לשחרר אותו החוצה.
היא מרגישה את הסוף קרב והיא תוהה, האם היא תוכל להתחיל מחדש?
היא שוב מביטה במראה מסתכלת לתוך עינייה האדומות והקודרות
ורואה שלפתע אותם עיניים שטניות הופכות לירוקות עם פסים של
צהוב וכחול, שערה השחור והפרוע הופך לשתני צח ומבריק ונגד כל
חוקי הטבע היא מאבדת לעט לעט את כוח המשיכה.
והיא מרחפת.
היא מרחפת מעל קוצים, אותם קוצים שהיו חלומותייה אך נשברו
לרסיסים, אותם קוצים שדקרו אותה והחלישו, והם הופכים לעט לים
שחור, שמתבהר והופך לכחול ואז במין רגע מופלא... אותו ים הופך
לנוצות שעפות ברוח.
והיא מביטה במראה, ורואה ילדה קטנה מביטה בה.
ואותה ילדה זאת היא.
היא מחייכת ובוכה וצועקת והפעם אין אלו דמעות של דם, ואין אלו
צרחות של כאב.
היא סופסוף נהיית מאושרת.
היא מרגישה מין דקירה בגבה החשוף ואז היא נזכרת.
אותן דקירות הופכות לחורים שמתוכם יצאו זוג כנפיים לבנות
וצחיחות.
היא פורשת כנפיים ועפה.
היא לא יודעת לאן וגם לא ממש אכפת לה.
היא מאושרת... אחרי כל כך הרבה זמן, היא צוחקת.
והצחוק שלה הוא יותר מאלף מילים והיא מחבקת את העולם והפעם...
הוא מחבק אותה גם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בועז די התלהב
מהקטע של
המיקרופון על
השולחן שלו.


דיווח ענייני על
ערבמה ה21


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/12/05 11:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טוטקית אור

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה