|
קופסאת קרטון
על מדרכה רטובה
מתפרקת ממגע כל יד
מתנזלת רק ממבט
נר זיכרון לעבד נרצה
מודלק בחלון
נפשי
מקדש לעבר
לא נשכח, לא נגמר
אצבע שחורה מקלפת
תפוז ואולי קלמנטינה
כי מחר יום חדש
וכוחו של אדם
ויטמינים. |
|
|
איזה שלום
עולמי, תהיו
מציאותיים.
קודם נמצא תרופה
לאיידס, נפתור
את בעיית האבטלה
בארץ ונאכיל את
כל הילדים האלה
מעולם מספר
שלוש.
אחר-כך חלומות.
דוגמנית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.