את משקרת הרבה, לא אומרת דבר.
שומרת את הרגש , שכשהיה מאוחר.
ומחלקת נשיקות, למי שרק ירצה
הסוף כבר ידוע, אז מה נעשה?

אז זה לא משנה לך כל כך הרבה,
כי עכשיו את שוב מנסה לשקר.
אני שם לב שאת לחוצה,
אבל זה לא סיבה,
לא מספיק טובה.

את עשית דבר, שאסור לעשות,
עכשיו רק ניתן, לחכות, לקוות.
ששערי שמיים, אליי יפתחו,
בת קול תרד תאמר לי...
שטוב, טוב  לי טוב, בלעדיך,
טוב, טוב לי טוב, בלעדיך,
כנראה מעולם, לא נוצר פה דבר,
הרי בשבילך, הרגש, הוא דבר מנוכר.

ישבנו יחד שנינו, וניסית לי להסביר.
דבר שלא רק לנו, קשה להגדיר...
את הכל את יכולה לפתוח, בבקשה,
רק לא להסתיר.