כשהייתי קטן הייתי בטוח שבנק הפועלים הוא בנק של ערבים.
גדלתי בשכונה על צלע הר בעיר חבולה מדורות של דפיקה
שמעתי בוב דילן עשיתי אהבה, עם מלצרית בקפה שרכנה
מבטה ,שאלה קצרות ,אם לילד בגילי מותר לשתות...?
הסברתי לה שאני כותב טוב רק שאני שיכור ושתביא את
כל הבקבוק וקרח בניפרד וחוץ מזה שלבד אני יכול להבין פרטים
שהחסרתי מספר שנים ואם היא מסכימה לעוף לי מהפנים,
והיא עפה לה כמו פייה וחזרה אחרי דקות, שאלה אם
אפשר לפנות כי עוד מעט גומרים ואם רק אחכה היא תיקח אותי
למקום
שקט, בסביבה, שהיא לא גרה רחוק ואם ארצה אוכל לחשוב טוב.
אז הלכנו אליה ורקדנו ניל יאנג ,כנראה שהייתי שיכור אחרת
לך תסביר איך רוקדים ניל יאנג ושכבנו על הספה האדומה שלה
שהסריחה מעור בהמות ואני חושב שהיא גמרה כי אחר כך היא ליטפה
את הפנים שלי ושאלה אם אני רוצה לשתות משהו?אז אמרתי לה
שהמשמרת שלה הסתימה והיא לא צריכה להגיש לי יותר וחוץ מזה נמאס
לי מסיבות לבריחות ושתגיד לי אם היא נהנתה? אז היא לקחה את
הידים שלי ,הסתכלה לי בעיניים ואמרה שמעולם לא הייתה לה כזאת
אהבה וזה בכלל ביזבוז של איכות שאני משקיע את זמני בחשיבה ולא
מתחבר למהות האמיתית שלי והיא סיפוק צרכיהן של מלצריות
קשישות.
חזרתי הביתה די מדוכא ,באמצע הדרך הבנתי שהגשם שיורד -יש לו
משמעות, הוא מנסה לטהר אותי ,להוריד את כל הליכלוך שצברתי מאז
שהייתי קטן .כי פתאום ברגע של מסע בזמן חזרתי
לילדות,לשכונה,לבנק עם השלט הכחול לבן אדום שדלק לו כל הלילה
וחשבתי לעצמי:
כשהייתי קטן הייתי בטוח שבנק הפועלים הוא בנק של ערבים-רק הם
היו פועלים..... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.