ביום מן הימים, בין תולעי האדמה, אפגוש אותך שוב?
שוב אפגוש חיוך בסתר?
שוב אדעך בין רגש לרגש?
ביום מן הימים, ניפגש שנית,
כך אמרת באותו לילה חמים על פרגולת העץ המשקיפה לים.
אמרת גם דברי אהבה, אמרת גם דברי נחמה.
נגעת ברוך, פצעת, חייכת והינך שוב לא שם.
ואני, בצער וביגון, נמצא תחת פרגולת עץ המשקיפה לים
בלי שום חיוך בסתר ובלי שום דעיכה בין רגש לרגש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.