כותבת על יום מוסיקלי
חלקו חודר כמפריע,
מקפץ כמו סינקופה
בין דפנות רגליי הפרושות
ואז, מציף
עוצר את ידי, אוחזת עיפרון שנועד לרישום
ואני כמו שכחתי שפעם ידעתי לחרוז
לחבר כל שורה פעמיים.
כן, אולי כבר שכחתי
את לובנו של הדף
משקף מול עיניי רגע של שקט
ופיזור עננים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.