|
בגדיי לחים
משרידי ביעותיי
עורי שטוף
בטומאת תשוקותיי
דמי ספוג
ברעל חרצובות
ליבך הכובל ללא חת.
לוחם בתחינות אנשי שלומי
כשמשון המורד בדלילה
כל גדודיי נסוגים למראה חרבך
הרוחות מלחשות מחילה
נופל עוד גרגר
בשעון הזכוכית
פס הזמן ואוזל
בעינך לחלוחית
זבה חיים אני
כאן לפניך
לא נכנע, לא פוסק
עד שקיעת השמשות. |
|
|
כבר הייתי
בפסגה.
קר שם נורא, אז
חזרתי.
אפרוח ורוד,
מתחת לאפס. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.