ועם ההרוח שב עובר ומטייל
ועם הגשם מרחף ולא נופל
וחור שחור אותו לוקח
ממנו הוא כבר לא בורח

תם נישלם כבה הרגש
הולכת ודועכת האש
יללות התן באופק המוסתר
הנה הם פנים מוכרות מן העבר

נפתחים כלובי הנשמה
משחרים להרס
נשמעים קולות זעקה
המציאות אחרת

הולך ולא מביט אל כל מה שהשארתי שם
שם את נפשי בכפי
נושא את רוחי בשתי ידי
האדמה אוחזת בי
והמסע הוא רק מתחיל

נפתחים כלובי הנשמה
משחרים להרס
נשמעים קולות זעקה
המציאות אחרת
נצבעים צידי הלבנה
ומאירים לי דרך
ובפעם האחרונה
השמש מחממת