רואיל יבהז / סימביוזה |
אני מטיל מילים אל הדף,
לאחר מלל רב
שהתפתל כזנב שממית.
אני מאכיל בו את טורפיי.
דומה שהם בכל עבר,
עטויי ציפיה שאתפרק בפניהם.
ואני רק מילים מוכן להקריב,
לסננן בעד חלל הפה
ולהבל בן את סביבותיי.
לעיתים
מתרועעים אני ומילותיי,
לעיתים
מתקמצים האחד בשני.
גורלנו אחד,
סופי סופן,
סופן סופי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|