[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אדם יהודי מאמין מתפלל שלוש פעמים ביום בין השאר גם את תפילת
"עלינו לשבח את אדון הכול...". אחרי שהייתי בחתונה שלכם אני
חושב שעלינו לשבח... אתכם: הייתה זו הפקת החתונה המדהימה ביותר
שראיתי בכל חיי.

אתם תזמרתם הפקה שהיו בה כל המרכיבים החיוניים של יצירה
איכותית: את בחירת המרכיבים האיכותיים, את המחשבה והתכנון של
המבנה הכללי של האירוע, ובעיקר: את תשומת הלב לפרטים הקטנים
שכולם יחדיו הביאו את חתונתכם כמעט לידי שלמות שעליה אני משבח
אתכם.

כבר בהזמנה ניתן היה לחוות מעט ממה שמצפה לנו. הכותרת


X ו YYYY הפקות, נתנה את הרמז הראשון לכך שאתם התייחסתם
למסיבת החתונה כהפקה של ערב שמטרתו לענג את הקהל. הפקה מקצועית
של ערב שתוזמר מראש ע"י הנוגעים בדבר עם מערכי גיבוי ואלתור
נאותים במידה וחלק מן הדברים יצאו שלא כשורה.

ההזמנה היא הדבר הראשון שעליי לשבח: אהבתי התרשמתי: הרעיון
המקורי, העיצוב התואם עד לפרט האחרון. ברוכים הבאים לחתונתם של
איילת ורונן? ברוכים השולחים!!!

קבלת הפנים, כתבתם בהזמנה, תחל בשבע ושלושים, אחריה ארוחה
שמונה ושלושים ורק בתשע ושלושים תיערך החופה ולסיום ריקודים עד
אור בוקר...
כל כך נכונה בעיניי התפישה שאת החופה יש לערוך אחרי האוכל. כל
כך יותר הגיונית שפשוט אינני מבין מדוע אנשים התרגלו לעשות זאת
אחרת. באים, מנשנשים, אוכלים ארוחה טעימה ואז מתחתנים. התוצאה
היא שאין כאלו שאיחרו את החופה, שאין אנשים חסרי סבלנות להגיע
לאוכל המקטרים שהחופה תסתיים סוף סוף... והעיקר בעיני: משתמשים
בשמחת החופה כדי לעבור ישירות לשמחת הריקודים ללא הפוגת
האוכל... כל כך נכון, כל כך ראוי, כל כך פשוט... איני מבין
מדוע לא עושים כך כולם.

יותר מכך, עליי לשבח אתכם על כי בעיצוב מבנה הפקת הערב שלכם
הצלחתם ליצור זרימה של מעבר משיא אחד למשנהו הגבוה ממנו ללא
הפוגה ביניהם: למן קבלת הפנים והעירוב הראשוני של אנשים שלא
ראו זה את זה מאז החתונה הקודמת, המשך בארוחה הטעימה, ואז
המעבר המדהים אל החופה ומיד אחריה לריקודים מלווי הקינוח.

אני מודה ומתוודה שבשל נסיבות אובייקטיביות שאינן ממין העניין,
הגענו לחתונה מעט באיחור, ישירות לתחילת הארוחה כך שאת קבלת
הפנים החמצנו ולכן איני יכול להגיב עליה. המחמאה היחידה שאוכל
לתת היא שאני פשוט בטוח במלוא מאת האחוזים, בלי שהייתי בה, שגם
קבלת הפנים עמדה בסטנדרטים של הערב כולו: הפקה מקורית, מושקעת
ומתוכננת לכל פרטיה הן מבחינת תוכנה והן מבחינת השתלבותה בערב
כולו.

משהגענו בתחילת המעבר לארוחה, קיבלתי אני את הרמז השני להפקה
המצפה לנו: מייד בכניסה התחלקה תשומת הלב מיידית בין החתן
והכלה ובין הפסל החי. חתן וכלה לבושים שניהם בלבן מבהיק ופסל
חי ענק צבוע חום כולו. רונן, המחמאה העיקרית שאני יכול לתת
ללבושך היא שמעודי לא ראיתי חתן שהתחרה בלבושו בלבוש הכלה
כמוך. ומדהים יותר: ניתן היה לראות שאתה, בן הקיבוץ, חש
לחלוטין בנוח בחליפה הלבנה המדהימה עם העניבה. איני יודע מי
מכם בחר את הבגדים, אבל עליי לשבח את הבחירה! הם היו יפים וכל
כך מתאימים וכל כך רונן למרות שזו לי הפעם הראשונה בחיי
שראיתיו בחליפה.
ואיילת, כולה לבן, בשמלה המדהימה שכל הזמן החליפה תצורות (כן,
יש מי ששם לב), ושהצליחה להיות היא בשמלת כלה כאילו היא מתחתנת
לפחות פעמיים בשבוע. שום "בובתיות", שום מלאכותיות,  פשוט
בגדים יפים עד כדי כאב שהתאימו לכם עד כדי כך שנראה ששניכם
חיים בהם ואז ומעולם.
כל כך יפה. כל כך נכון. כל כך ראוי לשבחים...

בבואם לאכול מצאו האנשים שמות ומספרי שולחנות. "מרכיבי בעירה
מתוכננת וסיכול פיגועים" שמעתי פעם מישהו מתאר את חלוקת האנשים
לשולחנות בחתונה. מי יישב עם מי, מי לא מדבר עם מי... קרבה
מיידית וקרבה משנית. אינני מתיימר להכיר את כל האורחים בחתונה,
אך מהמעט שראיתי ושאני מכיר, בהחלט ניתנה לנושא תשומת הלב
הראויה.

והאוכל... חמש עמדות הגשה זהות ולא השלוש הסטנדרטיות. עד כמה
שקשה להאמין כמעט לא היה תור, ומה שהיה - זרם. ניצול ראוי
ונכון של החלל המיועד להגשה גרם לכך שכבמטה קסמים, מצאו כולם
את עצמם תוך זמן קצר ישובים ו"בולסים". והיה טעים... כמה שהיה
טעים... אני מודה רשמית רק בכך שלקחתי מנה שנייה...

ואתם לא שכחתם שגם האוכל הוא חלק מן ההפקה. מותר וראוי, כך
חשבתם בצדק, שגם בזמן האוכל תוכלו ליזום לנווט חלק מן השיחות:
פסלים אנושיים בנקודות אסטרטגיות נוספות מעבר לכניסה כגון
הכניסה לאזור השולחנות ובמעבר המרכזי לעמדות ההגשה עשו היטב את
העבודה והיוו נקודות משיכה בלתי פוסקות לילדים מתרוצצים
ולשיחות המבוגרים. כל כך פשוט, יפה ונכון...

יפה ונכון וכל כך פשוט היה גם ה"מזל טוב" ששרטטו הנרות על גבעת
השא ממול. הכי נחמד הוא שלא שמנו לב כלל שהם הודלקו, ולפתע הפך
המזל הטוב לעובדה. הגמדים הקטנים הם שהדליקו אותם, אני
מניח...

ואז החלו ההכנות לחופה...
שיירה של מתופפים החלה להישמע מרחוק. אט אט הקולות התקרבו והנה
ראינו שיירה מתקרבת, עוברת דרך כל שולחנות האורחים, אוספת
אחריה שובל גדל ומתארך של אורחים שהצטרפו במצעד העקלתון אל
אזור החופה. בראש ספק צעדו ספק התגלגלו ספק ריקדו אמני הקפוארה
(אמנות הלחימה הברזילאית שהפכה לה את ישראל לבית שני), אחריהם
המתופפים ואז שובל האורחים. השיירה עברה דרך מרבץ אורות ה"מזל
טוב", חצתה את אזור הבריכה שהייתה מלאה בסוסי ענק עשויי
בלונים, היישר אל נתיב הליכתם המתוכנן של החתן והכלה אל החופה
שהיה מורכב משטיח רווי פרחי אודם  כשגדר סמלית של מעמדי נרות
תוחמת אותו.

דקה או שתיים של ארגון... והחופה החלה... הליווי המוסיקלי
המתאים לכל אחד מהבאים, ההורים, החתן וכמובן הכלה. והכל זרם:
מערכת ההגברה עבדה בדיוק כפי שראוי, ללא צפצופים מחרישי
אוזניים, החופה המעוצבת, הליווי של אמני הקפוארה לפני כל
ההולכים בנתיב המנומר פרחים, ובעיקר התרגשותו הנוגעת כל כך ללב
של החתן, שכפתה כמעט על כל מי מאיתנו שהיה כבר בסיטואציה הזו
להיזכר בחתונתו שלו...

והיה גם הטקס הנפלא שערך הרב, אני בטוח שגם אותו ראיתם
"בפעולה" לפני שבחרתם דווקא בו. אומר רק שהוא ידע להשתלב בצורה
מופלאה באווירת הערב כולו... ואז, עם רגע החופה, הגמדים הבלתי
נראים הקימו לתחייה את הזיקוקין כמו גם את "פצצת פתיתי הנייר"
שמילאה את כל הסובבים... רק מחמאות... אין מה להוסיף עוד...

אחרי החופה החלו הריקודים. ואנשים רקדו, כמה שהם רקדו... איני
חושב שאי פעם ראיתי כל כך הרבה אנשים רוקדים יחד, ודאי שלא
לאורך כל כך הרבה זמן. כן, עיצוב כל אזור הריקודים תרם לכך:
סטיק-לייטים מכל עבר, כדורי כסף שנצנצו והרשימו, אבל, לדעתי,
ההחלטה המודעת שלכם, שקודם אוכלים, אחר מתחתנים ולבסוף רוקדים,
היא זו שגרמה מעל לכל לכך שהריקודים היו הצלחה כל כך גדולה.

אבל כידוע, לא כולם רוקדים, וגם על כך חשבתם... עם פתיחת אזור
הריקודים, נפתח במקביל אזור "הקפה ועוגה". אזור שלם מלא מרבצי
ישיבה המותאמים לקהלים בגילאים שונים: חלק על כריות וספות, חלק
על שרפרפים וחלק על שולחנות וכסאות. העיצובים היו כמובן
שווי-עין, לא רק של האוכל עצמו אלא אף של סביבתו: דוגמה לכך
היה דוכן הקפה בו היו כעשרה סוגי קפה לבחירה ולידם מפוזרים
פולים קלויים לא טחונים מסוגים שונים, מטחנות קפה ידניות
שאפילו עברו לפעולה אם התעקשת... לא היה מה להתלונן על המבחר
של הפירות, השתייה החמה והעוגות, אך גולת הכותרת הייתה בפירוש
מפל השוקולד הענק שמשך אליו כבכבלי קסם ילדים ומבוגרים כאחד,
האוחזים שיפודים שבקצותיהם מבחר פירות או מרשמלו או כל מה
שחשקה נפשם כדי לטבלו במפל בשוקולד החם ולאכול חטיף מצופה
שוקולד.

והכול נראה היה כל כך יפה, אני זוכר שעברתי בכל מקום והתלהבתי
ממיקומי האורות בין העצים שהיו כה מפתיעים וכה נכונים. אני הרי
הייתי כבר בכמה וכמה אירועים בבריכה הזו, אך מעולם לא הצליח
גמד האורות ליצור אווירה כה קסומה. איני יודע מי היה/הייתה
גמד/ת האורות שלכם, אך דעו לכם שאני מסיר את כובעי לפניו/ה.

והריקודים נמשכו. אני טרחתי לספור ואחרי שעה עדיין רקדו 100
איש, אחרי שעתיים היו ברחבה יותר משמונים איש, כולם עם המון
שמחה שהגיעה לטעמי לשיאה כשהכלה יוזמה ריקוד "קונגה" כשהיא
לבושה ב"חצי שמלה" (כי גם על זה חשבתם מראש ודאגתם ל"שמלה
מתפרקת"). המחמאה הגדולה ביותר שניתן לספר על מהלך הריקודים
היא שהיו בו שתי הפסקות חשמל!!! ולא, אני לא מדבר על הפסקת
החשמל היזומה שנועדה כדי שהקהל ישיר, אני מדבר על שתי הפסקות
חשמל של יותר מארבע דקות שלא היו יזומות ושהקהל חזר אחריהן
לרקוד כאילו לא היו כלל. תרם לכך, כמובן, התקליטן שהיה קשוב
לקהל, כראוי לתקליטן מעולה. תרמו גם עיצוב פינת התקליטן
והאפקטים שהופעלו בזמן הנכון: העשן, האורות ופעלולי הלייזר. הם
לא הופעלו כברירת מחדל, אלא בנקודות מסוימות כדי להעלות את
הקהל לשיא חדש. התקליטן אפילו שלט על זמני חלוקת ה"דרינקים"
וה"שוטים" של הוודקה וחלוקת שיפודי השוקולד בריקודים כדי לתת
זריקות מרץ נוספות.

ואחרי כשעתיים של ריקוד היו הברכות. אם החתן הקריאה ברכת
ההורים לזוג, חברי כיתתו של החתן טרחו והקליטו שיר על החתן
והכלה באולפן, ושרו אותו עם העמדה מופלאה שהזכירה את הלהקות
הצבאיות של שנות השישים, וחברים ממשפחת החתן העלו מופע של
ריקוד תימני בתלבושת אותנטית כשבלט במיוחד בין הנשים שחורות
השיער הגבר בעל החזות הנורדית שלא הוסתרה ע"י הפיאה והלבוש...

וכל הזמן, מאחורי הקלעים, עבד צבא הנמלים השחור... שחור כי כל
מלאכי השרת היו לבושים בשחור. הדבר מזכיר את הקונבנציה בתאטרון
ה"נו" היפני: כל עובדי הבמה שם לבושים שחור, והקהל יודע שמי
שלבוש שחור אין להתייחס אליו, כי הוא "אינו קיים" למעשה... יצא
לי לראות בזמן שיצאנו הביתה  את האופן בו הם פרקו והעמיסו את
האזורים בהם כבר לא נעשה שימוש, כל כך מקצועיים, כל כך
חסכוניים, כל כך יודעים מה לעשות ואיך...

אז זהו, אני רוצה כסיכום להודות לכם על החוויה. על החתונה
שהרשימה אותי במחשבה שמאחוריה: הן בתכנון הכולל של הזמן, של מה
לעשות מתי, של מה לעשות איפה, במיוחד בתכנונם של מגוון הפרטים
הקטנים שיצרו יחד, לפחות עבורי, ערב שיש לשער שאזכור שנים
רבות.

וכאקורד סיום, ברצוני לומר לכם שאני בטוח שאם תיישמו בנישואיכם
את אותן אסטרטגיות של "סוף מעשה במחשבה תחילה" ושל "שימת לב הן
לעניינים הגדולים והן לכל פרט קטן", אני בטוח במאת האחוזים
שנישואיכם יהיו ארוכים ומאושרים.

את הצעד הראשון הנכון כבר עשיתם בחתונה!

ממני שהתרשם







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לפעמים בחופשים
האח התאום שלי
מחליף אותי


האיש האדום בצד


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/12/05 11:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
זכרון עתידי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה