|
בעוד הרבה שנים/ באיזה עיר פה ליד/ יחיה לו בוב מתנפח/ וכל
חזירה טיפוסית/ עם חזה מנופח/ תרשה לעצמה להתרווח/ והן יקראו
לו מלאך/ והוא כל כך יתרגש/ יסחף לו ברוח ויתחיל לקשקש//
כמו על במה, במיטה/ הוא בלהט יסביר/ על מהות היקום ומשמעות
החיים/ לכל האומה לעוברות/ לאורחים מציצים/ מי הוא מה/ והן
תצרחנה עוד/ ציפורניהן בגבו/ יסחף לו ברוח מחויך כולו//
בעוד הרבה שנים באיזה עיר אחרת ליד/ ינחת לו בוב מתנפח/ נשימות
אחרונות/ חיוך כמו טפט/ שוב שוכב, ועכשיו על החול/ והוא יבין
מה ולמה/ ובעיקר את האיך/ את מוסר ההשכל, ואת ההמשך//
ובסופו של כל יום/ ישכב מתחת למזרון/ ישמע קולות צחקוקים/
תנועות של קפיצים/ בעיניו הפקוחות/ בקביעות לרווחה/ איך שלא
ראה/ שהמלך עירום/ אירוניה/ והרי הוא... והרי הוא...// |
|
|
יום סגריר אחד
בא אלי ה', אומר
שמע חמודי, יש
כאן אנשים
שמדברים בשמי.
מילא היו
שנונים, אבל הם
לא.
אמרתי, שמע
אדוני, לא כולם
יכולים להרשות
לעצמם לשלם לי.
הקופרייטר של
אלוהים ממשיך
ומצדיק את קיומו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.