אליאל סעדיה / עכשיו כואב יותר |
ומתחזק בלב.
שאת לא בבית,
איתי, שוכבת במיטה,
מחכה לאהבה.
פזמון:
ואני יושב כאן
על עדן החלון.
מחכה וחושב
איך ייראו חיי בלעדייך.
ועכשיו זה יותר כואב...
אני אוהב אותך
ושוב לא אוכל לדבר איתך
אז בואי נשלים
נתחבק
ונתנשק
בואי הבייתה
חיזרי עוד היום
פזמון:
ואני יושב כאן
על עדן החלון.
מחכה וחושב
איך ייראו חיי בלעדייך.
ועכשיו זה יותר כואב...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|