נכתב מתצפית על עמק בית שאן.

כתמיד הם ממתינים במזרח
בסבלנות אין-גמר,
ללא גבול, או שמא
חוצה גבולות.

גם השמים מתחילים להתרגש ולהסמיק
לעת ערב.
הם כבר יודעים בדיוק את השעה.

הצל, אט-אט,
כובש כל חלקה טובה.
רעה - אינו מוצא (הוא מזמן כבר חדל מלחפש).

הטבע רומז לאדם - עשה כמוני!
פול אל מנוחתך! הירגע!
החל לאגור כוחות לקראת
שיגרת המחר.

והאדם - מציית בהכנעה.
טוב לו עם הסידור שנקבע.
עד שיחליט אחרת...

אך העמק -
הוא לעד יוותר
יצור מושלם.
מנצח אדם.
מחזק אנוש.