זהו ניסיון כתיבה מספר שתיים שלי, צפוי לכישלון.
מעניין אם עוד מישהו יקרא את זה, סביר להניח שלא.
מעניין מה קרה לימים הטובים של הכתיבה בעזרת עט.
אם בעט היתה אפשרות של בדיקת איות ומחיקה אז אני מאמין שהייתי
נשאר איתו.
אבל הוא כבר לא יכול להציע לי את מה שהמחשב יכול.
אז ככה קורה שאני שוב נמצא מול המסך והמקלדת בוהה באצבעות שלי
שרצות ומקישות על הלחצנים שמפיקים אותיות על המסך.
זה סוג של קסם.
רציתי לנסות לכתוב משהו עם מטרה אבל כנראה שזה לא יקרה היום.
מעניין לאן אני יכניס את זה.
כתיבה יוצרת?
זה נחשב יצירה מקורית?
אני בטוח שאחרי שתסיימו לקרוא את זה אתם תבינו שאין בזה מסר של
ממש במכתב טיפשי זה.
אבל זה כבר מאוחר מדי כדי להפסיק.
פה זה נגמר.






















אהההההה, עבדתי עליכם, אז למי שרצה לבדוק את התגובות לדבר מוזר
זה מצטער על האכזבה אבל אני ממשיך לכתוב גם פה.
אחרי הכל אין פה חשש שהדיו שבעט יגמר.
כבר אמרתי שזה כמו קסם?
קרה לכם שהדבר שהכי רציתם בסופו של דבר סיים בידיים אחרות?
כמובן שזה קרה לכם.
איך תמיד שקורה לך משהו לא טוב, נורא. אתה חושב שאתה היחיד שזה
קרה לו.
זה מין סוג של אנוכיות.
אבל לא מהסוג הרע, לא לפי דעתי.
אני חושב שזו אנוכיות מבורכת, כי זה מתוך תקווה ואמונה שלאחרים
זה לא קרה כי זה דבר שהוא רע ורצוי שלא יקרה.
אז אם לכם זה קרה אתם לא לבד גם אני במערכה הזאת.
זה פשוט מדהים איך בכמה לחיצות רצופות יוצא טקסט.
אם הייתי מנסה את זה עם עט, זה בחיים לא היה עובד.
כל מה שהייתי מקבל זה כמה קשקושים על הדף שאנשים משוכנעים
שכתוב בהם משהו.
אפילו אני לא מצליח לקרוא את הכתב שלי.
פשוט קסם.
אני מנסה לחשוב מאיפה לשייקספיר היה את הכוח והרצון הכה עז
לכתוב מחזות שאורכם כאורך הגלות ומספרם רב.
אני אפילו את זה מתקשה לכתוב.
החלק הכי קשה בהקלדה אני סבור הוא מציאת המקש להתחיל איתו, כל
כך הרבה אפשרויות.
ברגע שאתה יודע עם מה להתחיל זה כבר לא בעיה.
כי כל נגיעה תפיק אות ועם קצת מזל הן גם יתחברו אחת לשנייה
בצורה הגיונית.
יפה שקראתם עד פה, מקווה שאתם לא מרגישים שבזבזתי לכם דקות
יקרות מפז מהחיים שלכם.
זה פשוט קסם!