יכול להיות שבני האדם הם די מפגרים בגלל שהם בוכים המון כשהם
תינוקות וזה פוגע להם באינטיליגנציה.

לדוגמא התינוק של השכנים שלי, אף פעם לא בוכה (ודאי), אני עושה
לו בייבי-סיטר לפעמים.

וכשההורים שלו חוזרים מבילוי או מארץ אחרת מבילוי (לא אמרתי
מפונקים), הם תמיד שואלים 'איך היה התינוק?' ולי כמובן אין
מילים, כלומר, 'התינוק היה ממש מופלא', תחשבו על זה, תינוק שלא
בוכה, לא צועק, אפילו שדוחפים לו אצבע, הוא לא סוגר עליה (ולא
תגידו מת...)

כשאני הולך לקניות בקניון, אני לוקח אותו איתי, כך הוריו אמרו
לי לנהוג.

כשאני פוגש חברים שלי, אנ מראה להם את התינוק המופלא, ואני
אומר להם: 'הוא לא בוכה אף פעם, הוא התינוק האידיאלי'.

כמובן שבהתחלה הם מפקפקים, אבל אחרי שהם מנסים להבהיל אותו או
לקחת לו את הדובי או לתת לו בעיטה בראש, הם מבינים שהוא מיוחד
במינו.

בגיל שלוש בערך התינוק התחיל לדבר, זה היה אמנם קצת מאוחר
לגילו, אבל זה לא היתה הבעיה, הבעיה היתה שהוריו דיברו אליו
עברית פשוטה, והוא ניסה לחכותם ולא הצליח.

בגיל ארבע הוא כבר דיבר צרפתית שוטפת. זה לא הייתי אני שלימד
אותו, ולאף אחד לא היה שמץ מאיפה למד לדבר.

אלו גם לא היו התוכים, אותם קיבל במתנה מסבתא וסבא שלו, אלו
דיברו מעט אידיש.

כשהוא גדל מעט, התווים היפים שעיטרו את פניו לא השתנו. הילד
היה הולך ברחוב, ונשים גדולות ממנו בעשרים שנה היו חושקות בו.

הדתיים החרדים היו מתים שזה יצטרף לאוהלו של תורה ושיום אחד
יהיה להם לרב.

חתולים היו נדבקים אליו שילטפם, ואפילו תן כחוש ומסכן, שנקלע
לעיר הסואנת, ידע למצוא אצל הילד רחמים ואהבה.

מטוסים שעברו בשמיים, היו יורדים לסיבוב קטן, מעל לראש הילד,
ומנסים ללטפו עם יד מושטת מהמטוס.

הנמלים האלה שחולות על גרגירי סוכר מתוקים, היו מנסות לסחוב
אותו לקינם.

מוכרים קמצנים היו מציעים לו גלידה בחצי מחיר.

רוצחים סדרתיים היו מחכים עד שיעבור במעבר חציה, ואפיו זורקים
מהחלון ברכה או אפילו סתם מילות נימוס כמו "בבקשה, תעבור".

כשביקר בגן חיות אריות היו מתגלגלים כמו כלבים על הגב, מחכים
למגע מלטף נעים בבטנם.

תנינים רשעים ואכזרים היו בוכים "דמעות תנין" בראותם אותו.

כאימרה "קוף אחרי בן אדם", גורילות היו מחכים כל תנועה זקה
שלו, אפילו לחייך...

הוריו לא ידעו עד כמה הילד שכבר הפך נער, חכם, למען האמת הם
חשבו שהוא אוטיסט, כי הם לא נהגו להחליף עימו דברים.

עד שלקחו אותו לצרפת, שם דיבר עברית תוצרת ביאליק.

אבל הסיפור המשמעותי יותר, התחיל כשטס במטוס.

במטוס הנער ראה עננים מלמעלה, והתרגש יותר מתמיד, הוא איבחן
בהם צורות של חיות דימיוניות, והתמוגג מאושר.

המטוס לא עצר לתדלק בתורכיה, כי הטייס שהיה בדרכו לשירותים,
ראה את הנער, והחליט להתיישב לידו, מהר מאוד הוא נרדם, וראשו
נח על הנער.

הדיילות גם הן, לא הסיטו ממנו מבטן, ונהגו לתפוס לו בתחת
כשקם.

הוא חשב על אותן דיילות יפות והיה ממש נבוך מהתייחסותן האוהדת
במיוחד.

צלם פורנו הציע לו מיליון דולר בעד השתתפותו בסרט פורנו.

הנער היה עדין קצת ילד אבל כסף כבר התחיל לדבר אליו.

אתם ודאי מצפים שהילד המקסים הזה שנהפך לנער לא יתפתה לדיילות
ולכסף...

אבל הוא כן. ומאותו הרגע, נעלם לו כל הקסם שהיה לו בתור ילד.

המבטא הצרפתי שלו כבר היה מנוכר, המבט שלו סוטה, והבקשות שלו
מהחיים הפכו לדרישות, כך שאם אלוהים מסרב, הוא יורה כדור למעלה
(ואם יש דבר שאלוהים מפחד ממנו זה לקבל כדור בין העיניים,
ליפול מהגובה הזה, ולנחות מת בכדור הארץ).

כשאלוהים נפל מת, הילד אפילו לא מישש לו דופק, האמת, הגוויה
אפילו עשתה לו חשק לירוק.

אני מאמין שאם הדיילות לא היו מוצצות לו את הזין בשיא הכוח,
הוא עדיין היה מקסים, וגם אלוהים, גם הוא עדיין היה.