- אני בחדר מלון.
- פרצה שריפה בחדר.
- השריפה כבתה.
- אני בלובי.
- יש שוב שריפה בחדר.
- אני רץ למדרגות.
- אני עוצר ליד המעלית אבל מוותר (אולי היא תיתקע).
- אני ממשיך למדרגות.
- חסמו את הכניסה לחדר המדרגות.
- מגיע לחדר המדרגות.
- יש אישה שסוגרת סורג מתכת שחור כדי למנוע מאנשים להיכנס.
- אני אומר לה שיש לי שריפה בחדר ונכנס.
- אני מנסה לעצור אותה מלהמשיך לסגור את הסורג...
- אחותי שמסתבר שהייתה איתי כל הזמן נכנסת גם.
- מגיעים עוד הרבה ילדים אבל הסורג נסגר, חוסם אותם.
- אחותי ואני המשכנו...
- פתאום הכל מתחיל לרעוד...
- החדר מתהפך - המלון מתמוטט! אני פוחד...
- אני בלב ים, רואה את המלון באופק מעלה עשן.
- מתחיל לחשוב על כל כך הרבה דברים...
- פתאום אני שם לב - איפה אחותי? מה קרה לה?
- אני בבית, בחדר של אחותי... ביחד איתה.
- יש בטלוויזיה תוכנית מצוירת ומוזרה... התוכנית היחידה בערוץ,
בדקתי וראיתי שכל היום יש רק את התוכנית הזאת.
- התוכנית מסבירה על משהו... מישהו.
- בדרך כלשהי מסיבה לא ברורה... ידעתי... שאנחנו מתים.
- פתאום ראיתי מחוץ לחדר את אמא שלי קוראת לאבא שלי.
- לרגע... היא הסתכלה לכיוון שלי, יכולתי להישבע שהיא מסתכלת
לי בעיניים... אבל אני מת.
- עשיתי רשימה, טבלה של משהו... מישהו, לפי התוכנית שהייתה
בטלוויזיה.
- פתאום אבא שלי מדבר אליי! אני לא מת?! מה קורה פה?
- הוא שאל אותי על משהו... מישהו... וכשהוא בא לתת לי טבלה
דומה לשלי, ניסיתי לתפוס לו את היד... הצלחתי! אני לא מת?
- אמרתי לו שיש בטלוויזיה תוכנית מצוירת שמציינת את כל הנתונים
שיש בטבלה שלו. אבל כשהסתכלנו על הטלוויזיה הייתה תוכנית על
שוטרים.
- אני מתעורר בחדר של אחותי.
- לא ישנתי - אבל פשוט התעוררתי שם. לבד.


- לא באמת דיברתי... נגעתי... אני מת.


חלום שחלמתי וכתבתי על דף כשהתעוררתי.