זה היה צפוי. איך אף אחד לא שם לב שזה מגיע?

ככה כולם מדברים הבוקר. הבוקר היום לא שונה בהרבה מבקרים
אחרים. חם היום. יוני הוא חודש חם. אבל משהו שונה הבוקר. כולם
לחוצים הבוקר.
אחרית הימים, גוג ומגוג, סוף העולם. זאת האווירה שיש היום.
לכאורה כמעט שום דבר לא השתנה מאתמול. כולם אותם אנשים - רק
שהאמונה שלהם השתנתה. התקווה שלהם אבדה. תפיסת העולם שלהם
התערערה. הם יותר מציאותיים. יותר מפוכחים. הם קיבלו אישור לכך
שהגרוע מכל קורה. מה שהעולם ניסה להימנע ממנו במשך כמעט שמונה
עשורים, הולך לחזור.

אתמול כולם היו נאיביים. כולם האמינו שאפשר יהיה לפתור את זה
בדרך אחרת. "זאת לא מלחמה רגילה", הם אמרו. "זאת לא מלחמה
בכלל". מספר ההרוגים הכולל עבר את ה-100,000, כבר לפני 15
שנים. אבל הם עדיין לא האמינו. שום דבר לא ממש השתנה, ועדיין -
העולם קם בוקר אחד למציאות חדשה.

קשה ממש להצביע מתי בדיוק החל התהליך שהוביל להדרדרות הזאת.
כולנו היום לומדים בשיעורי היסטוריה שהרצח של פרנץ פרדיננד
בסראייבו הוליד את שרשרת האירועים שגרמה לפרוץ מלחמת העולם
הראשונה. אך מהי נקודת ההתחלה שהובילה אותנו לנקודה שבה אנו
עומדים היום? אולי זה היה ב-1993, כשניסו לפוצץ את מרכז הסחר
העולמי בניו יורק בעזרת משאית נפץ. אולי זה היה ב-2001,
כשהצליחו לעשות זאת, בעזרת מטוסים. אולי זה היה ב-2007, כשסין
ביצעה סידרה של ניסויים גרעיניים משותפים עם צפון קוריאה.
קשה כרגע לדעת. היסטוריונים בעוד 20 שנים יוכלו להגיד. הם בטוח
יידעו - בהנחה שנשרוד את זה.

היה קשה לקשר? היה קשה לחזות כיצד רצף האירועים פשוט מתחבר כמו
פאזל? במבט לאחור - לא כל כך. אפשר אפילו להגיד שההיסטוריה רק
חוזרת על עצמה. היה ברור שהם רק מחכים לחולשה רגעית. אולי חיכו
ליצור אותה בעצמם. היה ברור שזה לא ייעצר. העולם טען שאין מה
לעשות, רק "להילחם". אבל להפיל משטרים זה לא להילחם. סדאם
חוסיין, בשאר אל-אסד, משטר האייטולות - כלום לא עזר. למעשה, מה
שנעשה זה "אי-לחימה". שיטת הפעולה הזאת עזרה לטרור רק להתגבר.
אחרי המגה-פיגוע הסימולטני ב-2008, שתבע 80,000 קורבנות
בלונדון, פאריס וסאן-דייגו, הפילו את המשטר בפיליפינים, שם
התמקמו הארכי-טרוריסטים, בראשם בן לאדן. המשטר הופל - בן
לאדן לא נתפס. נשיא ארצות הברית ניסה להרגיע את האזרחים. הוא
אמר שהמגה-פיגוע היה תוצאה של הוצאתם להורג של סדאם חוסיין
ואימאן א-זוואהירי, חודש לפני.

כשסין פלשה לטיוואן (2012) וצפון יפן (2016), אמריקה ישבה
בשקט. יפן הגיבה בסלחנות. יפן הרגה הרבה סינים בשנות ה-40 של
המאה הקודמת. כעת היא לא תגרום לעוד מלחמה. כששלטון הטרור כונן
במצרים ב-2013, העולם גינה. אבל מה כבר אפשר לעשות חוץ מגינוי?
הרי תרבות מערבית נאורה לא תתערב בענייני מדינות אחרות. חייהם
של ילדיה יקרים מדי. אותם ילדים שמתים אחר כך בבתי החולים
ממחלות קרינה כתוצאה מפצצות אורניום מלוכלכות, כפי שנעשה
במדריד ב-2011. סין וצפון קוריאה המשיכו בהשתלטות על מזרח
אסיה. ברוב ההשתלטויות לא נורתה אפילו ירייה אחת.

ההפיכה בטורקיה ב-2012 הדאיגה את אירופה. יותר הדאיגה הפלישה
ליוון. העולם המערבי טיפל באיום הזה באותה צורה כמו תמיד: מבצע
קטן - ושלטון הטרור הופל. אפילו הוקמה דמוקרטיה מחדש. בכל אותו
זמן, מתחילת המאה, אפילו מלחמה אחת לא פרצה. רק שורה של
"מבצעים". האזרחים לא אוהבים מלחמה. במלחמה מתים אנשים.
ב"מבצעים" הופכים משטרים. כמובן שגם המבצע הזה, להפלת שלטון
הטרור הטורקי-יווני, לא הצליח. אחרי הפלת המשטר, פיגועים נגד
מטרות מערביות בתוך טורקיה ויוון התבצעו מדי יום. שנתיים לאחר
מכן איטליה החלה לספוג מתקפה של טילים בליסטיים. תהיו בטוחים
שברית נאט"ו המחודשת הצליחה להרוג כמה חמושים ששיגרו טילים. זה
משהו שהעולם המערבי עשה - תהיו בטוחים בזה. כי הם היו חמושים.
וחמושים הם רעים, והורגים אותם. אבל אם נוגעים בשערה אחת מראשו
של אזרח - זה פותח דיון בקנה מידה עולמי. למה? כי הם לא
במלחמה. התרבות המערבית לא רוצה להיכנס לעוד מלחמות - כדי
שילדיהם לא ימותו. וכשטיל מונחה יצא משליטה, פגע בבית ספר והרג
24 ילדים יוונים - זה מה שקרה. קראו להפסיק את ההתקפות
הברבריות. אחרי פחות משנה - הריביירה הצרפתית ספגה מתקפת
טילים.

בהולנד ההפיכה אפילו לא לוותה ביריות. רוב האוכלוסייה ההולנדית
נטשה את הולנד אחרי מתקפת הטרור חצי שנה קודם, ביוני 2016, בה
נהרגו 300,000 אנשים בסדרת פיצוצים של פצצות אטום קטנות
באמסטרדם. שנה לאחר מכן, דנמרק "נכבשה", בהשתלטות צבאית מכיוון
הולנד. המערב גינה, האשים את סין בשיתוף פעולה עם רשות
הג'יהאד העולמית, והפציץ את סודאן. טילים נורו על גרמניה
מכיוון הולנד, ועל ישראל מכיוון מצרים. ישראל ספגה מטחי טילים
על בסיס שבועי מכיוון מצרים, ערב הסעודית, לבנון, סוריה, וגם
מכיוון ירדן, שבה משפחת המלוכה נרצחה באכזריות ב-2009.
הישראלים למדו להתמודד עם האיום. טכנולוגיית ה"חץ" שופרה תמיד,
והמדיניות הייתה "מדיניות שמירת הגבול נקי". כך, כל נפש חיה
שהייתה ב"תחום האדום" נורתה למוות. ה"תחום האדום" הוגדר כרצועה
של שלושה קילומטרים מקווי הגבול של ישראל (מכל הכיוונים) אל
תוך תחום ישראל. כך ישראל גם מנעה פיגועים בתוך ישראל, ומעבר
לטילים שהצליחו מדי פעם לחדור אל מעטפת ההגנה, ישראל החזיקה
מעמד. כשב-2015 רצתה ישראל לתקוף את סוריה על הטיית זרם
הירמוך, ארצות הברית הטילה סנקציות, והכריזה שמעתה הסיוע
הביטחוני שישראל תקבל יהיה לצורכי הגנה בלבד. מטוסי תקיפת עומק
(כמו ה-F-15I וה-F-16I) המתיישנים הוחלפו במטוסים טקטיים לא
מאוישים לטווח קצר.

החכמים הכינו את עצמם. הפתרון הקל הוא לעבור לאוסטרליה. "בקצה
העולם לא ישיגו אותי", הם אמרו. אבל אוסטרליה סגרה את מעברי
הגבול ב-2017. ניו זילנד מיד אחריה ב-2018. היו שחשבו לברוח
לאנטארטיקה, אבל אותה כבשה סין ב-2021. כל האזרחים שגרו שם
גורשו בסירות אל תוך הים הסוער. עשרות אלפים ניספו.
לאחר סגירת מעברי הגבול בעלי הממון התחילו לבנות בונקרים
תת-קרקעיים, שיאפשרו להם לחיות חיי מותרות גם כשהם מנותקים
מהעולם. זה היה הטרנד של האלפיון העליון בתחילת שנות ה-20 -
מבצרים בעומק של כמה מאות מטרים, עם "כורון" גרעיני קטן,
ואספקה לשנה. כמובן שהרעב הקפיטליסטי של אותה חברה גבוהה גרם
להם להוסיף ג'אקוזי, בריכה, ספריית וידאו מפוארת וכמה "משרתים"
(שכן - אם כבר ייחרב העולם כפי שאנו מכירים - מי בעצם יגיד
שעבדות זה פשע?).

כשהמנהיגים האוסטרליים הציעו למדינות אירופה ולארצות הברית
לבנות מקלטים המוניים, נשיא ארצות הברית קרא בנאומו השבועי
לאומה לכל אזרחי ארצות הברית ששוהים באוסטרליה - לצאת משם. הוא
טען שמנהיגיה יצאו מדעתם, ושהם מדרדרים את המצב ועלולים לגרום
למלחמה. הוא טען שהם מסכנים את הסדר העולמי כפי שהוא, ושאזרחי
ארצות הברית אשר חיים באוסטרליה נתונים בסכנת התנכלות מצד
הממשל האוסטרלי. אותו ממשל שלטענת הנשיא עוד יצית מלחמה
מיותרת.
עד עכשיו העולם לא היה במלחמה. מנהיגי העולם הערבי לא רצו
להיכנס למלחמה. "אי אפשר להילחם נגד גורם שהוא לא מדינה" -
הם אמרו. כשנלחמים נגד מדינה אפשר להפיל משטר - וכך עשו. אך
הטרור העולמי הוא לא משטר, הוא ארגון טרור. גורם שהוא לא מדינה
- אי אפשר להפיל אותו. במיוחד אם הוא מסתתר בתוך אוכלוסייה
אזרחית. ומכיוון שטרור הוא לא מדינה, אי אפשר לפתוח נגדו
במלחמה. במלחמה מותר לפגוע באוכלוסייה אזרחית. כמו שארצות
הברית הרגה 100,000 יפנים בלילה אחד במתקפת פצצות נפל"ם על
טוקיו. כמו שהיא הרגה עוד 120,000 יפנים בהטלת פצצות האטום על
הירושימה ונגסאקי. כמו שבריטניה הרגה עשרות אלפי גרמנים
במתקפות הליליות על גרמניה. זה היה מותר - כי זאת מלחמה,
ובמלחמה נהרגים אזרחים. אבל עד אתמול - העולם לא היה במלחמה,
ולא רצה לפתוח במלחמה. הוא העדיף לשבת ולראות את תרבות
הג'יהאד, את סין וצפון קוריאה צוברות כוחות, מאשר להילחם נגדם.
כי לפתוח מלחמה זה לא מקובל, והבוחרים לא יצביעו יותר לנשיא.
בדיוק כמו שטוני בלייר הודח מתפקידו, אחרי ה"מבצע" בעיראק.
התרבות המערבית לא אוהבת מלחמות, ושום מנהיג לא יכריז על מלחמה
- רק על מבצעים נקודתיים לחיסול הטרור. כבר יותר מ-20 שנים
שהעולם נוהג כך, ומאפשר לתרבויות אחרות, תרבויות שמבוססות על
פולחן דם ועל שאיפה לשליטה עולמית, שרוצות להשמיד את
התרבות המערבית, לצבור כוחות.

רק עכשיו, כשסין ורשות הג'יהאד העולמית הכריזו באופן רשמי על
שיתוף פעולה, פרצה מלחמה.
רק עכשיו - כשבכל רחבי העולם מכ"מים זועקים, עם מאות נקודות
אדומות מהבהבות. כל נקודה היא מטוס שמתקרב למטרה אסטרטגית
כלשהי, מחכה להטיל את פצצותיו, לזרוע הרס וחורבן, להרוג
ולהשמיד כל זכר מהתרבות המערבית. ושלא תטעו - הסינים
והפונדמנטליסטים המוסלמים שונאים אחד את השני. בדיוק כמו
שסטאלין שנא את צ'רצ'יל. שנאו - אבל שיתפו פעולה. במידה והם
ינצחו, סביר להניח שהם גם ינסו להשמיד אחד את השני. אבל בזה
הרגע, הם משתפים פעולה, כדי להשמיד את האויב הנורא מכל.

מה שהיה כל כך ברור, אך לא הוכרז מעולם - נהיה עכשיו רשמי.
התרבות המערבית נלחמת על חייה.
היום הוא בוקר חדש. בוקר בדיוק כמו אתמול. השמש עדיין בשמיים.
עדיין נולדים ילדים מסביב לעולם. עוד יום שלישי רגיל.
הדבר היחיד ששונה מאתמול, הוא שהבוקר, בוקר ה-21.6.2022,
העולם נמצא במלחמת עולם שלישית. כך הכריזו מנהיגי ארצות
הברית, בריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה, בכנס המשותף בו השתתפו.
הם היו אמורים לדון ברעב החמור ביותר באפריקה מזה 15 שנים.
באמצע הדיונים הם עודכנו על ידי עוזריהם, ושמעו במפתיע את
הצעקות על מתקפה אווירית, ימית ויבשתית.
אנחנו אף פעם לא לומדים - והשעון רק מתקתק. עוד מעט חצות...

אני יודע שזה נראה קודר, אבל זאת הפרשנות שלי.
אני מתעניין בהיסטוריה וקורא חדשות. על סמך הידע והדעות שלי,
ככה אני רואה את מלחמת העולם השלישית מתפתחת לה ופורצת, והייתי
מקווה שיהיה לי מספיק הון כדי להכין את עצמי לזה ולבנות בונקר
תת-קרקעי בעומק של חצי קילומטר - כי נחמד זה לא הולך להיות.
יכול להיות שהתחזית הזאת כבדה מדי להרבה אנשים. הסיפור הזה לא
בהכרח מתאים לכל אחד. אני לא חושב שכולם יודעים מי הוא אימאן
א-זוואהירי, או מה ארצות הברית עשתה ביפן, או מה לעזאזל
הפיליפינים קשורים לטרור העולמי. אני מקווה שכל אלה שכן
מתעניינים בהיסטוריה מצד אחד ובאקטואליה מצד שני כן ימצאו את
הסיפורצ'יק הזה כתחזית ופרשנות מעניינת. הייתי שמח לשמוע
תגובות.
"חצות" למי שלא מבין זה סוף העולם - שואה אטומית אולי, ואולי
סתם קץ התרבות המערבית שהחלה להתפתח לפני אלפי שנים ביוון
העתיקה (ויש אומרים - באטלנטיס האבודה). נקווה שאני סתם שמוק
ושאני טועה.
תשאירו תגובות, תגידו את דעתכם - גם על הפרשנות שלי, וגם על
הכתיבה, כי זאת הפעם הראשונה מזה הרבה זמן שאני רושם משהו ארוך
כזה, וניסיתי לסגנן אותו כמה שיותר.
אני רוצה בהזדמנות זאת לפרסם פה לינקים לשתי כתבות שהתפרסמו
ב-YNET בערך שבוע או שבועיים אחרי שהעליתי את סיפור זה לבמה
(אך לפני שאושר), במסגרת יום השנה הרביעי לאירועי ה-11/9.
הראשון:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3139963,00.html
השני:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3139965,00.html
כשקראתי את זה די הרגשתי שאני לא היחיד שחושב ככה, שזה אולי
קצת קריפי :)