אל השמשות אלך
לעת גמלוני אהיה כרועץ
קט הייתי לשחקים אפסע
פה אתגבר על חרדת המנוסה
התכלת הזוקפת עיני מרום
והחמה החולפת לקולה נדם עד תום
הירח לשלל כוכביו עודו מלקט
ואני לא אדע אי עלזתי כעת
באין כוכב אחד נגלה
הן יפרץ לציץ זהב העלה
כדמותו הניצבת עד הלום
מתמוסס ונמוג אל ערגת התום
בתוגת תפנוקים הלוטפת ברוך
כרדה ערבית לוטפת את החוף
מה יהיה בתוכי עט אשקיף על הנוף
אז טדע כי שבתי להתחיל אל הסוף | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.