על ספינת נהר
הדורה ומרקיבה
הצמחים שפעם היו
פאר היצירה
נהפכו ללא שונים
מחרקים בוערים
באח המדוכאת
על ידי זרמים מגושמים
המים בוהים בי, או
שהתעתוע החל כבר להשפיע.
(בבקשה, אבא, תגיד שלא.
שלא.)
חיוכו של אדון הספינה
נהייה מובן לי.
ריחם של עלי מנטה מרגיש
פה לא במקום.
אני, אם יורשה לי, אעדיף
זחלים רוטטים
בציפייה ללא נודע.
(האם ככל שימתח הזמן,
נהייה מוכנים יותר?)
(מדוע המים אינם
כה שחורים
כמו שציפיתי?)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|