הניקוד בלועזית, כי הוא די חשוב ואין לי דרך אחרת

תכלילי עין אפורים, שלומצים הם ושווצים, (AFURIM)
צרופים הם מזהב סגול, תרוצים ואפוצים, (TRUZIM)
קרוצים שנהב לבן לבן כעור המת החי,
זחוחים באור השמש, שרופים כמו אחיי,
במליחות בוצית-קוצית זולגים להצטמק,
כל עין עצלה היום תוכללת לעמק. (LE'AMEK)
אפור אפור הכל אפור, אפור וגם שחור, (הכל בU)
חיי נשבעתי בי שגם אפוף פה ועכור.
גופה רפה אופפה בד מושלקת אפוצה, (UFAFA)
כל אף בצד עומד בדד, שוצף כצף ביצה.
והגבעות, אהה, גבוהות, בגובה הקרסול,
אומרות כבוד עפר פרוח ודמע כחסול. (HAOL)
אהה, בוכות, אהה-אהה, אבינו מת היום,
והנמלים בוכות גם הן וצמח קיקיום. (ZEMAH)
עצום תכליל העין-עד, אין קץ להתפאר,
הלך הלך בדרך אך, עשה זאת די מאר. (BEDEREH)
כבש פיצקה, זקנו רעד, מיצמץ הוא ואמר,
אך אויה, נאלם אדום, שופצץ לפתע מר.
קימצץ שפתיו כמו אביו, חימשש בפיצקוליו, (KEMO EVAV)
אבוי אהה, אהה אבוי, וסוף לעיכוליו.
אך שמע בזמריר התם פשע בסתר יום, (SHEMA)
שארץ-ארץ רחוקה צמח הקיקיום. (ZAMAH)
תכליל העין האפור זימרר זמריר אחרון, (AFUR)  (AHRON)
גבעות גבעות עכשיו גבוהות בצהל וברון
וריבועי צור ואבנית שרוצימצים בשורות (SHRUZIMZIM)
ובקבוקים בכובעים גומעים בנהרות.
שמש בגבעון עכשיו יוקדת דום צהור, (ZAHOR)
הלך האיש, הלך הלך, עשה זאת די מהור.
ותכלילי העין עוד שווצים הם ושלומצים,
כמו צרופים זהב סגול, בטרם אפוצים. (KEMO)