אמיר דנציגר / קו האופק האחרון |
תכלת גלי השתיקה משקפים שמיים
חרס מונח במצולותיו של ים הדממה
רוחש הוא בלאט לכחול השממה
דמדומי ארגמן כאקוורל
אל שלווה ניצחת הוא נחת בוחל
ערוב היום נקרא לקטפו
את רדו שחפים עורגים לאוספו
אל שדות ירוקים צוננים
לקול שלא ייתם ברחש שאונים
אל אופק רד ולא קורא חזור
בלכת אחרית הקרן נוטשת אור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|