בדממה, היא חבקה את גופי,
הפצוע מקרב, מלחמה.
נשימתה התלכדה בנשמתי,
קול כאב בקע מגופה.
היא ניגבה, את דמעת היאוש,
הפנתה מבטה אל האור,
היא חלמה על שדות ירוקים,
היא חלמה על תום תקופת הכפור.
בכאב ביגון ובדוויי,
היא רכנה את גופה מעליי
היא פרשה זרועותיה אל על
ונתנה לי מנוח מעל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.